המסמר שהפך למזוזה: הדרך של אורטל ממזרח ירושלים אל החופש

סיפורה של אורטל החל כבר בילדותה. אביה סבל מבעיות בריאות קשות, ואמה הייתה עסוקה רוב זמנה בטיפול בו. האחים פנו כל אחד לדרכו, ואורטל נותרה פעמים רבות ללא כתף תומכת וללא מסגרת משפחתית יציבה.

בגיל 15, במסגרת עבודתה, נחשפה לסביבה ערבית והחלה ליצור קשרים עם אנשים מהמגזר. כאשר גורמים שונים ניסו להזהיר אותה מפני הכיוון שאליו היא צועדת, היא הכחישה בתוקף וטענה שהכול בשליטה.

בהמשך נישאה לבחור יהודי, ולזוג נולדו מספר ילדים. אולם חיי הנישואין לא היו פשוטים וכללו מתחים, השפלות ואלימות. בתוך המצוקה שחוותה, פגשה חברה ותיקה שהזמינה אותה לביתה, שם פגשה מחדש צעיר ערבי שהכירו בעבר ממקום העבודה. האיש הציג את עצמו כמי שיגן עליה ויעניק לה ביטחון, ואף הצהיר בפניה כי מעתה היא בת זוגו והוא ידאג לה.

רק בשלב מאוחר יותר הבינה אורטל כי מאחורי ההבטחות הסתתרה מציאות שונה לחלוטין. לאחר שהתגרשה מבעלה, בעוד ילדיה גדלים אצל בני משפחה ובמסגרות חינוכיות שונות, החלה מערכת יחסים חדשה שהפכה עד מהרה למסכת של אלימות קשה. היא נותקה מסביבתה, סבלה ממכות ומהשפלות, ובשלב מסוים אף נלקחה לכפר במזרח ירושלים, שם הוחזקה בבית נעול ומבודד ממשפחתה ומילדיה.

באותה תקופה חשוכה החלה אורטל לחפש נקודת אחיזה שתעניק לה כוח להמשיך. היא התפללה מדי יום וביקשה סימן שיום אחד תצליח לצאת מהמצב שבו הייתה נתונה. באחד הימים הבחינה במסמר סמוך לדלת הבית הנעולה, והחליטה לקבוע אותו במשקוף כמעין זכר למזוזה. מדי ערב הייתה אורטל נעמדת ליד אותו מסמר וקוראת קריאת שמע, מתוך רצון להזכיר לעצמה את זהותה ואת התקווה שעוד תזכה לפתוח דף חדש.

נקודת המפנה הגיעה לאחר אירוע אלימות קשה במיוחד. לדבריה, לאחר שספגה מכות קשות ואף נגררה בשערותיה, היא הבינה כי אינה יכולה להמשיך כך עוד. היא יצרה קשר עם המשטרה, שהגיעה למקום ועצרה את בן זוגה. בעקבות המעצר נשלחו אליה מכרים מטעמו שניסו לשכנע אותה לחזור בה מהתלונה, חלקם באמצעות הבטחות וחלקם באמצעות איומים, אלא שהפעם אורטל בחרה שלא להיכנע ללחצים.

במקביל אורטל יצרה קשר עם ארגון יד לאחים, שליווה את סיפורה לאורך השנים וניסה מעת לעת לשמור עמה על קשר. במהלך השיחות הראשונות סיפרה כי פעמים רבות בעבר, כאשר עו"סית של הארגון הייתה מתקשרת אליה, והיא הכחישה שהיא זקוקה לעזרה, בן זוגה עמד לצדה והכתיב לה את תשובותיה. בנוסף היא סיפרה שעצם העובדה שמדי כמה חודשים מישהו חיפש אותה ושאל לשלומה העניקה לה תחושה שלא נשכחה ושיש מי שידע לחפש אותה אם תזדקק לעזרה.

כיום מלווה אורטל על ידי עובדת סוציאלית מטעם יד לאחים ופועלת לשיקום חייה. המטרה המרכזית שמנחה אותה היא השבת ילדיה לחיק המשפחה ובניית בית יציב ובטוח עבורם.

לצד ההתמודדות היומיומית עם השלכות השנים הקשות שעברה, היא מנסה גם לאחות את הקרעים שנוצרו בינה לבין בני משפחתה. לאחרונה היא אף השתתפה בסיור שערך הארגון בקברי צדיקים בצפון הארץ. במהלך הסיור רכשה זוג פמוטים, שאותם בחרה להעניק להוריה כמחווה של סליחה ופיוס על הכאב והדאגה שגרמה להם לאורך השנים.