דעות

לקראת יום העצמאות, על ציבור האמוני לצאת במבצע פנים אל פנים ולומר לציבור הישראלי – "יש חיים אחרי אמריקה". המאבק אינו רק על ההתנחלויות – הסכנה מהותית וכוללת הרבה יותר. זו אינה סכנה צבאית. גם לא כלכלית. הסכנה היא קריסה מהירה בתהליך המזכיר מאוד את נפילת צ'כוסלובקיה.

הכרעת בית המשפט המחוזי בתל אביב שלא להרשיע את תוקפי אריק קרפ ז"ל ברצח, הביאה לגל מחאה ציבורי נגד הפסיקה המקלה. הרב אריאל בראלי, דיין בבית הדין בשדרות, אומר שגם לפי דין תורה לא ברור שהשלושה נחשבים כרוצחים ומכל מקום נדרש שינוי בחקיקה הקיימת במדינה.

לחתונה של בית המלוכה הבריטי לא הגעתי, הם לא באו לחתונה שלי, אז אני לא באתי לשלהם. אבל מעבר לפנקסנות היהודית אפשר למצוא לפחות שלוש סיבות טובות לקנא בעם הבריטי על הפקת אירוע מכובד שכזה. אריה יואלי, הציץ על חתונת וויליאם וקייט ומקנא.

הכוונה הפלשתינית להביך את ישראל על ידי פנייה לאו"ם בחודש ספטמבר להכיר בהכרזתה החד-צדדית על הקמת מדינה, נראה בשלב הזה כמהלך מוצלח.בירושלים מתקשים מאוד להחליט כיצד להגיב. בייחוד על רקע העובדה שמול הפלשתינים עומדת ממשלה אחת עם שלושה קולות.

לקראת הביקור השנתי שלכם בעיירות הפיתוח שבנגב, לרגל חגיגות המימונה, מצורפים בזאת מספר כללים שיעזרו לכם לחזור הביתה בשלום, עם כמה שפחות נזק אלקטוראלי. אלישיב רייכנר, תושב ירוחם במספר עצות של עשה ולא תעשה לפולטיקאים שנזרכים ביישובים שמדרום לגדרה.

באופן עקרוני מלחמות הגנה הן לא עניין מסובך. יורים עליך? תירה חזרה. פוגעים בך? תגיב. זה האינסטינקט הראשוני של כל עם 'נורמלי'. זה האינסטינקט שגם שמייצר את ההרתעה. האם בעם ישראל זה גם עובד ככה? יצחק צוברה מתעניין מה הביא את נשות 'מחסום ווטש' לתמוך באמא של הרוצחים.

ר' יהודה בן בתירא, מגדולי התנאים, מעיד כי הוא צאצא ישיר של אותם בני אפרים שמתו במדבר כי יצאו ממצרים לפני הזמן. אותם יהודים שהקדימו את הקץ ובעקבות כך פרקו עול, זכו שבני בניהם חזרו לקיים תורה ומצוות בארץ ישראל. לעומתם אלו שנשארו במצרים ולא רצו לעלות מתו כולם בשלושת ימי החושך.

שני רוצחי משפחת פוגל יזכו בכלא למיטב התפריטים המיועדים לחיך הערבי, כולל פיתות מיוחדות שנאפות עבורם במאפית האסירים הביטחוניים. שתייה קלה, מיצים משובחים ועוגות. כדי למנוע את חוסר הצדק הזה ממליץ יו"ר ארגון 'אלמגור', כי הפעם צריך לגזור על השניים את העונש המוסרי – מוות.

אם חוקי כשרות של התורה ושל חז"ל היו למען אחווה בין יהודים והתבדלות מן הגויים, הפכו מנהגי הכשרות בימינו למסך ברזל בין יהודי לשכנו. ואם כל השנה זה מסך דק הרי שבפסח זה הופך ל"מסך ברזל". וכל זה בלי לדבר על איסור אכילת הקטניות, שהפך משום מה לעיקר חג הפסח אפילו יותר מאיסור חמץ.

ביום ה-30 לטבח באיתמר, אני וחברי לשכול הפעילים ב"אלמגור" נגד שחרור מחבלים קוראים לאלה מבכירי הבטחון שקראו השבוע לממשלה לשחרר מחבלים ולבצע עסקה עם החמס: הפסיקו! את המחיר לא אתם שילמתם אלא יקירנו. את הסיכון שקראתם השבוע לקחת לא אתם תשלמו, אלא משפחות ישראליות כמונו.

עינוי הדין שעבר אבגידור ליברמן שהתמשך על פני למעלה מעשור מחייב חקיקה שתגביל את משך החקירות של הפרקליטות בישראל. לא יתכן שבמשך עשור שלם מחייו יצטרך אדם להתמודד עם חוקרי המשטרה ואנשי הפרקליטות כשהוא במקביל מנסה לקיים אורך חיים ציבורי ופרטי תקין.

למה החכם הוא תמיד רב עם זקן או ילד טוב עם כיפת ירושלים, ואילו הרשע, יצויר תמיד כמו חילוני או גוי, תסלחו לי על המילה? האם אתם מעלים בדעתכם שהחכם יהיה בעל חזות חילונית, ואילו הרשע יופיע כאדם חרדי, או שכידוע לכל, אין חרדים רשעים ואין חילונים חכמים? טור לפסח מאת ח"כ אורי אורבך.

התבוננות בשיעורים הפוליטיים שעושים מידי יום אלי ישי ויעקב ליצמן לנתניהו גורמים לנו להסמיק מבושה לנוכח הדלות של ההישגים שלנו (לא רק מטפורית) אך, אף אחד לא מדמיין את אנשי ש"ס ויהדות התורה מחתימים תומכים לליכוד. דניאל בר מבקש: השארו בבית ואל תתפקדו לליכוד.

פעמים רבות, כשאני נמצא בנוכחות חברים ואף עם אנשי משפחה, אני חש שלא תמיד אומרים לי את כל האמת, כי לא יודעים איך להגיב ללקות שלי וגם כיצד אני אגיב בתור "נכה". אני מרגיש שהנכות הזאת היא בגדר חלק בלתי נפרד מהאישיות שלי, כלומר אנשים מתנהגים אלי בהתאם לרמת השמיעה שלי וכך מתייחסים אלי ותופשים אותי כ"שונה". לכן, לא מספרים לי הכל…

כאשר אדם אוכל מאכלים גסים, הוא מכניס אל גופו ואל נשמתו את אותה הגסות והיא המונעת ממנו להבחין בין הבדלים דקים של קודש וחול, של טמא וטהור. בלא הבחנות אלו, לא יוכל האדם להמשיך בשלבים אל השגת הקדושה. שמירה על עדינות הנשמה היא תנאי הכרחי כדי להגיע לשלבים מתקדמים של קדושה.

"נתגלגל לידי מאמר של בעל טור בכיר ב'עיתון החושבים', ואני מוצא לנכון לשתף את הקוראים בדברי כותב-מקלל הנמצא מברך. ההגיגן הנכבד משדך את פורענות הכור הגרעיני ביפן ל…טבח באיתמר", לרב רוזן יש כמה מילים לומר לארי שביט.

ברור לחלוטין כי התנהלותו של האיש עם נשים ראויה לכל גינוי. ברור לחלוטין שהייתה זו התנהלות אלימה ומטרידנית שאין עליה כל סליחה ומחילה. אולם קשה שלא להימלט מהתחושה או החשד, שהייתה כאן גם השתלשלות מקרים חריגה, שבגללה, ולמען אינטרס ציבורי כזה או אחר, החליטה מערכת המשפט להחמיר איתו באופן לא מידתי.

עמלק בספרות חז"ל, מייצג את הרע בעולם, רוע לשם רוע, את זוהמת הרֶשַע הקיימת בעולם. ישנה סכנה שזוהמת רשע כזאת תחדור מעט גם אל עם ישראל, ואפילו אל תוך תוכני הקודש. כאשר הרוע מסתובב חופשי בעולם, יש סכנה שגם התורה תקלוט משהו ממידתו של עמלק. אז איך נמנעים מכך?

"במערכת הצבאית, במלחמה בין עמים, אם העם נמצא בסיכון על-ידי עם אחר שמנסה לפגוע בו, א"א להשתמש בכללים הנהוגים במערכת האזרחית. א"א לבודד נקודתית את היורה ולשלוח לביתו שוטר עם צו מעצר. אם נתמודד עם האויב בדרך הזו, לא נישאר בחיים", הרב אריאל כותב על טוהר הנשק ב'קוממיות'.

מאחורי הקלעים של עצומות הרבנים: הרב ישראל רוזן בטור משעשע וגם רציני למדי מסביר כיצד יוצאות לאוויר העולם העצומות, המכתבים, המסמכים הסודיים עליהם יושבים הרבנים. "העיקר שיהיה חזק"