חברה נמדדת בגיבורי תרבותה. למעלה מעשור עבר מאז התפוצצות פרשיית "משחקי חברה" בה נקשר שמו של הזמר אייל גולן, אך התיקון המיוחל בושש מלהגיע, וגולן נישא על כפיי הערצה.

הבוקר (שלישי) מכונת היח"צ המשומנת של רני רהב עבדה שעות נוספות. "אייל גולן" בסולד אאוט, זועקות הכותרות. מלך המוזיקה עשה זאת שוב, מפמפמים "עיתונאים" בשירות "הציבור".

חלקכם קוראים כעת את הכתבה ומתחילים לנוע באי נוחות, אחדים אף מצקצקים בלשון. "הוא יצא זכאי, שחררו אותו כבר טרחניות", ממלמלים. אי אלו תאוריות קונספירטיביות אודות ישראל הראשונה והשנייה מתחילות לצוץ בראשיהם של המסנגרים.

בחברה מתוקנת זמר שניצל נערות תמימות – לא ממלא אצטדיונים

נכון, יש אמת בדברים – התיק נסגר והזמר נוקה מכל אשמה, יתכן והטענה כי גולן נרדף יותר ממפורסמים פגומים אחרים נכונה חלקית אבל גולן הוא לא הסיפור, גולן משמש כמשל לערכיה של החברה הישראלית.

גם אם מנקים את גולן מכל אשמה חוקית – בחברה מתוקנת זמר שהשתמש בכוחו לנצל נערות תמימות מבתים הרוסים, לא מוכר 90,000 כרטיסים וממלא אצטדיונים, הוא מסתגר בביתו ועושה חושבים.

החברה הישראלית בחרה להתייצב לצידו של החזק. אל מול כסף קשרים וכוח, קולן של המתלוננות נ' ו ט' צלל אל תהום הנשייה.

לאורך השנים מנגנוני היח"צ של גולן פעלו היטב: דעת הקהל הונדסה היטב, קולות המבקרים הושתקו, וגולן זכה לחיבוק חם מהתקשורת והתעשייה המקומית שאוהבת להמליך מלכים. בעלי הכוח והדעה התייצבו כצפוי לצידו של החזק. כשעל כף המאזניים הונח כסף והערצת ההמונים די ברור לאיזה צד הוכרע הכף, והנערות הוקעו בשורה של גינויים סטריאוטיפיים ופוגעניים.

לאורך השנים היו אי אלו אמיצים ואמיצות מתעשיית הבידור שעמדו נגד העדר, ובחרו לעמוד לצידן של הקורבנות.

דווקא ביום הזה, אל מול הכותרות המהללות והמאדירות, חשוב שאלו לא יהיו קולות בודדים. במאבק מול בעלי שררה שניצלו וחיללו את כבודן של הנערות במצוקה יעמדו קולות נוספים שיבחרו לומר לנפגעות "אנחנו מאמינות לכן". זוהי שעת התיקון הגדול.