השחקנית והבימאית רחלי מושקוביץ הלכה לניחום אבלים בשבעה של הנער אוריה הרטום שנרצח בתחנת הדלק בעלי ביום חמישי האחרון. מושקוביץ כותבת את הרשמים שלה מהשבעה.

"השבעה בבית משפחת הרטום. אחת המנחמות יושבת ליד נעמה, האם, ומשתתפת איתה בצער: "דודי ירד לגנו ללקוט שושנים", "לא", נעמה משיבה מהר, "כל ילדי ישראל שושנים". היא מספרת איך היא מביטה בנוער הדור הזה ומשתאה מהגודל שלו, מהעוצמות שלו, מהעומק, מהאיכויות. "כל ילדי ישראל שושנים", היא תשוב ותחזור ותאמר בוודאות פנימית מוחלטת. כולם שושנים".

"ה' לא לוקח את הטובים מתברר שכולם טובים"

מושקוביץ מתארת מהיכן שאבה האם את הכוחות "את זה היא למדה מאביה שלחם במלחמת יום כיפור, וכמה היה קשה לו לקבל אמירות כמו "ה' לוקח את הטובים". המוות רק מגלה את האור השפוך על כל אחד ואחד. איך ה' לוקח את הטובים, והרי כולם טובים. כולם טובים. אביה הקיבוצניק יושב לידינו עם חברי קיבוץ בארות יצחק המבוגרים שמגיעים לנחם, במאהל המנחמים בחוץ יושבים נערים מכל הקשת, מנחמים מכל הגדרה שרק תרצו, חברים מישיבת שומריה, וגבר עם עגיל מרמת גן, ושני נערי גבעות, ונערות דוסיות מקהילת נצרים, וחברים מהקיבוץ, וחיילי מילואים במדים, כולם מתחלפים בתנועה, וכולם טובים. כולם טובים".

היא מוסיפה איך המשפחה קיבלה תרופה למכה "לפני חצי שנה אחותו של אוריה ילדה בן וקראה לו אחיה. לפני שבוע אחות אחרת של אוריה ילדה בן וקראה לו אורי. אחיה ואורי, שני תינוקות שמזכירים את האח אוריה ונקראו בשם עוד לפני שנלקח. רפואה רכה לפני כאב המכה".

"אוריה הסיר את המחיצה אמר לי: "תהיה אמיתי"

מושקוביץ מתארת את הנערים חברים של אוריה שבאו לנחם "כיתה יא'. החברים מתאספים סביב המשפחה, רוצים לספר. חבר מספר על אוריה שחזר מכדורגל והקפיד לא להעיר חברים שכבר ישנים בחדר, ושאף פעם לא הקפיד או כעס כשהעירו אותו אחרים שנכנסו בדאיקות קולניות של מתבגרים".

"חבר אחר מספר על שאוריה שאל אותו איזה זמר הוא אוהב לשמוע והוא נקב בשם של זמר שהוא "סתם פוזה של שישיסט" ואוריה שלא ויתר ושאל שוב- איזה זמר אתה באמת אוהב לשמוע? וכשהוא ענה בכנות אוריה אמר- ככה אתה אמיתי. תהיה אמיתי. ועוד חבר מספר, ועוד אחד".

ומשקוביץ מסכמת "חלקם ילדים, חלקם ילדים בגוף של גברים, והם שונים ומגוונים, ומביאים צדדים שונים של אוריה ממעגלים שונים. והסיפורים על אוריה הולכים ומתגבהים, וכולם טובים. כולם טובים".