בציבור שומרי המצוות הציוניים יש רחש רב. אני חש אותו אצל חברים של ילדי, אני שומע אותו בשיחות בבית הכנסת אני יודע שרבנים בעלי סמכות ומעמד עוסקים בכך. רבים בציבור זה מבקרים עתה את המתיימרים להיות נציגיהם הפוליטיים.

מובן שכמו בכל קבוצה מורכבת ודמוקרטית הדבר אינו חל על כולם, אבל הוא חל על רבים. מלבד התומכים המובהקים בדרכו של איתמר בן גביר (דתיים ושאינם דתיים)  ישנם אלה החשופים לשיח הזה ולהתלבטויות הקשות.

במידה מסוימת הדבר מזכיר את השיחות לאחר מלחמת לבנון הראשונה אשר המריצו דמויות כמו הרב עמיטל ז"ל לדגול בדרכה של תנועת מימד. גם אז חיילים לא מעטים מתלמידי הישיבות נפגעו במלחמה ובוודאי שהאבדות הקשות של כלל הציבור גרמו אף הם לזעזוע רגשי. הפעם מדובר לדעתי במהלך נרחב בהרבה.

אומנם יש החשים פגועים מהאופן שבו הם הוצגו בשנה האחרונה בהקשר של המהפכה המשפטית. אלה שלא יכלו להכיל את ההתעלמות מרגשותיהם האותנטיים בדבר הצורך להבהיר ולהגביל את סמכויות הרשות השופטת, ותוארו באופן שגוי ונמהר כאויבי הדמוקרטיה. חלקם לא ביקשו לבצע מהפכה אלא מה שהם ראו כתיקון חיוני , וגם כשטעו בדרכם לא היה זה כחלק "מהמזימות" שיוחסו להם.

כעת הגיעה המלחמה המרה הזאת והגבירה מאוד את התסכול והביקורת כלפי אלה המתיימרים לדבר בשמם. ולכן , כשהם מדברים יותר ויותר על הצורך להחליף כמעט את כל חברי הכנסת הנוכחית, הם כוללים בכך באופן ברור את חברי הכנסת של המפלגה המכונה "הציונות הדתית". אמונתם וחינוכם היסודיים ביותר שואפים לשיח אחר לגמרי בין אזרחי המדינה.

אל תפספסו את הרוח הפוליטית החדשה

מחלוקות חריפות, שלא לדבר על ריב אחים ממשי, נראים להם פסולים מעיקרם ולא מוצדקים כמעט בשום מקרה. הם מעמידים את נאמנותם לשלום המדינה וביטחונה בראש סדר העדיפויות שלהם ומוכנים ללא כל התחשבנות להקריב את חייהם, זמנם ומנוחתם. הפער בינם לבין אלה מהציבור החרדי שאינו מתגייס מורגש כעת על ידם ביתר שאת. הקרבה שלהם לאלה שכלל אינם שומרי מצוות אך משרתים יחד עימם בנאמנות ובמסירות בצה"ל הולכת ומתחזקת.

ציונים דתיים רבים מבקשים שפה חדשה ושיחה חדשה בחברה הישראלית. לא אמירות בוטות של שרים וחברי כנסת שהם לכאורה בשר מבשרם, המרגיזות אותם מאוד. תרגילים פוליטיים, משחקי תקציב, תמיכה ללא סייג בממשלה הנוכחית , כל אלה כבר אינם מקובלים עליהם.

ישנן בקרבם יוזמות מרגשות שהן נדירות למדי בארצנו מצד כל ציבור שהוא. הם שואפים לאנשים חדשים שייצגו את כל מגזרי החברה הישראלית , מהשמאל המובהק ועד הימין המובהק. כל בקשתם היא שנציגים אלה יהיו מסוגלים לשוחח ביניהם בכבוד ובאחריות כלפי מדינת ישראל . אין זאת רק יד מושטת להידברות חדשה אלא חשבון נפש פנימי, כן ורציני.

נכון, רבים עדיין אינם שותפים למהלך זה. אבל מספר האנשים והנשים שכן מחויבים לכך, וגם המרכזיות שלהם, דורשים מכולנו שלא להחמיץ את ההזדמנות. בציבור הגדול הזה של הציונות הדתית היו בשנים האחרונות מהפכות מרתקות בתחום מעמד האישה בכלל והאישה הלומדת בפרט, וכן בתחום מדעי הרוח ושילוב המסורת והמדע.

אסור להחמיץ עתה את הרוחות החדשות גם בתחום האזרחי והפוליטי גם אם לדעתנו זה עדיין לא מספיק ולא תואם את החלום המושלם. זה מגיע להם וגם לכולנו, לפחות משום הרצון הטוב המופגן כאן והדאגה האמיתית לגורל הכלל.

==

פרופ' מירון חיים איזקסון הוא משורר, סופר, מרצה לספרות עברית באוניברסיטת בר-אילן ואיש עסקים ישראלי. זוכה פרס נשיא המדינה לספרות לשנת תשס"א.