"נפש נקלטת בגוף" כך שר אריאל זילבר ב-1978 וכך שר גם אמש, בירושלים. אז מה באמת השתנה? הרבה. מה נשאר אותו דבר? גם הרבה.

 הרבה ענווה יש באריאל זילבר ואם הייתי צריכה לסכם את ההופעה המעולה שהיתה אתמול בירושלים בשורה קצרה, אני מאמינה שהייתי בוחרת ב – מצא את הזהה והשונה:  

בין אריאל זילבר מלהקת "תמוז" (בה השתתפו גם מאיר אריאל ז"ל ושלום חנוך שיבדל"א והיתה אחראית ללהיטי ענק בשנות השבעים), אריאל זילבר של שנת 1997, שעלה לבמה בנגינת חצוצרה ואריאל זילבר מאמש שבדרך לבמה עוצר לדבר עם הקהל ומודה להם שבאו במיוחד לראותו.

מילים כמו "עכשיו כשלא נותר יותר במה להאמין" (בשיר "אני שוכב לי על הגב") ומולן "השם מלך, השם מלך, השם ימלוך לעולם ועד". דיבור על אהבת בעלי חיים וצמחונות ב-97' לעומת חיזוק באהבת ואחדות עם ישראל אמש בהופעה ("וחי אחיך עמך").

 סברות התלמוד הבבלי והסברות השונות של התלמוד הירושלמי: היחס לשלמה המלך ע"ה למשל – הובהר מיד אחרי השיר "שיר השירים" וביאור היחס למאורעות כמוקד לעבודה זרה ניתן מיד אחרי השיר "שמש"…

התלתלים השופעים שעטרו את ראשו עד לפני כמה שנים וכנגדן הזקן והכיפה עם כתובת "יחי אדוננו, מורנו ורבנו". הקהל עם הגופיות ולצידו אלו עם הציציות והכיפה השחורה…

 בהופעה כזאת יש באמת הכל: שירים שקטים הפורטים על מיתרי הלב דוגמת "אגדה יפנית" (מילים מדהימות של אהוד מנור), "ואיך שלא" ו"חולם", ושירים קצביים המנענעים את הכתפיים בצורה לא רצונית כמו "רוצי שמוליק" האל-מותי (מאת שמוליק צ'יזיק), "בטי-בם" ו"ככה את רצית אותי" (מילים- יהונתן גפן). יש שמחה, התלהבות, גם עצב בשיר "כריש", המבכה את הניסיונות המעליבים של מדינת ישראל להשיג שלום עם האויבים (מלים ולחן נעמי שמר ז"ל). הרבה דברי תורה, שנאמרים בהתבוננות מעמיקה, וגם קצת הרהורים על אופן ההתנהלות שלנו: משל קטן על מערכת המשפט פה, עידוד לקניה תוצרת כחול-לבן שם…

הרבה מחלוקות יש בתקשורת סביבו, אך לי דווקא היה נראה שמזמן לא ראיתי כזה גיוון של אנשים, רגשות, תקופות ומקצבים המאוחדים סביב איש אחד. מומלץ בחום.

==

אריאל זילבר, כנען בר, ירושלים.

ה' במרחשוון, התשע"א (13.10.2010).