חיל התותחנים מעולם לא "סבל" מעודף יחסי ציבור, ומהילה של מור"קים ודמויות מופת. אצל רובנו, וגם אני בתוכם, זה חיל אפור, עורפי שתרומתו הקרבית לא גדולה במיוחד, לכן הספר 'מסך אש מתגלגל' מאת תא"ל אריה מזרחי הוא ספר מעניין ומרתק מאוד.

מזרחי שהיה בתפקידו האחרון בצבא קצין תותחנים ראשי בזמן מלחמת שלום הגליל-לבנון הראשונה, עשה את כל שירותו הצבאי בכל התפקידים בחיל התותחנים ועל כן הוא מכיר את החיל הזה לפני ולפנים.

תקופות השירות המשמעותי ביותר של מזרחי היו בזמן מלחמת יום כיפורים כמפקד גדוד בתותחנים ובמקביל כקצין הסיוע לחטיבה 7, שם היה מעורב בקרבות הגבורה בעמק הבכא, כמפקד בסיס שבטה ("בירת חיל התותחנים") ובמלחמת שלום הגליל.

(באדיבות: כנרת זמורה דביר)

בתקופתו של מזרחי חיל התותחנים עבר מהפיכה לאחר שקברניטי המדינה והצבא הבינו את החשיבות שלו למלחמה. צה"ל תמיד נתן ועדיין נותן עדיפות לחיל האוויר והשריון, והדבר בא לידי ביטוי בתקציבים ורכש וכן באיכות החיילים המגויסים לחילות הללו, בעוד שחיל התותחנים לא זכה להתייחסות שכזו.

מלחמת יום הכיפורים שהייתה קו שבר בהרבה מישורים, שינתה גם את היחס לחיל התותחנים. חצי מהנפגעים מכוחות צהל במלחמה היו נפגעי ארטילריה, מה שהמחיש את כוחה והשפעתה ודחף לחיזוק החיל גם בצה"ל, דבר שבא לידי ביטוי במלחמת שלום הגליל.

הספר נותן נקודת מבט לא מוכרת על חיל התותחנים ומחדש הרבה עובדות לא מוכרות (הידעתם שחיל התותחנים היה הראשון להכניס מדריכות להדרכה במסלול ההכשרה של הלוחמים?!) התותחנים הם אלו שחילצו את גדוד השריון שנכנס למארב בקרב סולטן יעקוב.

התותחנים יצרו למעשה מסדרון אש שדרכו נסוג הגדוד בלי שהכוחות הסורים יוכלו לפגוע בו. במבצע ההחפה(=נחיתה מהים) הגדול בלבנון שבו נחתו על חוף לבנון כוחות צה"ל, היו איתם על הספינות גם תותחנים שנועדו לתת להם הגנה ארטילרית.

היו לא מעט מקרים שהתותחנים הובילו את כוחות צה"ל בלבנון ותיפקדו כמעין טנקים שיורים בכינון ישיר: היה קצין תצפית ששהה בצוללת מול חופי לבנון וטיווח סוללות, ועוד אחד שהיה במטוס קל וטיווח מהאוויר, וזאת בנוסף לכל הקצינים והלוחמים שהיו על הקרקע ונתנו סיוע מאסיבי לכוחות צהל בכל הגזרות בלבנון.

עבורי, כמי שקורא לא מעט ספרות צבאית, זה היה ספר מחדש מאוד ששפך אור על פעילות החיל האפור הזה שמסתבר שיש בו הרבה יותר ממה שנראה. מזרחי מספר את סיפורו האישי שכולו שזור בסיפור התותחנים ונותן לכל תיאור נופך אישי מתוך החוויות שלו כמי שהיה שם.

הספר רווי בראשי תיבות צבאיים שגם הם לא מוכרים לחייל ולאזרח הממוצע, וטוב עשו שהוסיפו בסוף מילון מונחים אבל זה לא תמיד מספיק. היה טוב אם היו מופיעות יותר מפות מונגשות של שדות הקרב, וכן יותר צילומים של סוגי התותחים השונים והרבים שמוזכרים בספר.

למי ששירת בחיל התותחנים זהו בוודאי ספר חובה, ולמי שאוהב את הז'אנר של ספרות צבאית זה ספר מצוין שמספר סיפור שכמעט ולא סופר, סיפור לא מוכר, סיפורו של חיל התותחנים!

'מסך אש מתגלגל', אריה מזרחי, 297 עמ', בהוצאת כנרת זמורה.