אלוף-משנה יהונתן שטיינברג, בוגר ישיבת "מעלה אליהו" בתל אביב שהייתה בשבועות האחרונים בעין הסערה, נכנס היום (ראשון) לתפקידו כמפקד חטיבת הנח"ל במקומו של אלוף-משנה אורן שמחה, שסיים את תפקידו.

אל"ם שטיינברג, בעל תואר ראשון בחינוך ממכללת ירושלים, בוגר המכללה לביטחון לאומי ובעל תואר שני במדעי המדינה. נשוי ואב לשישה.

אל"ם אורן שמחה כיהן בתפקיד כשנה ותשעה חודשים ויצא ללימודים בקרוב. טקס החילופים נערך היום באנדרטת הנח"ל בפרדס חנה, בראשות מפקד פיקוד הדרום, אלוף אליעזר טולדנו ומפקד אוגדה 162, תת-אלוף נדב לוטן, מפקדי החטיבות לדורותיהם, מפקדים נוספים, חיילים, משפחות ומוזמנים נוספים.

(צילום: דובר צה"ל)

מפקד אוגדה 162, תת-אלוף נדב לוטן אמר בטקס החילופים: "מזה 40 שנה חטיבת הנח״ל היא חטיבת חי"ר אשר החלה דרכה בהגשמה של הציונות הלכה למעשה, וקידשה ביטחון, אדמה ונשק בכל מקום ובכל משימה. בשנתיים האחרונות הוכחתם את היתרון האנושי בפעילות המבצעית, באימונים ובסקרנות ללמוד".

"החטיבה כמניין שנותיה התעצבה, התבגרה ובשנתיים האחרונות, למרות כל האתגרים המבצעיים והארגוניים, סוללת נתיבים חדשים והופכת לחטיבת רק"ם מתקדם. היעד שלנו הוא בניית החטיבה כאחת מששת חטיבות המחץ הבודדות של צה"ל – עוצבת איתנים ממוכנת רב חיילית המהווה גמישות מטכ"לית לכל זירת המלחמה במעגל הראשון".

מפקד חטיבת הנח"ל היוצא, אלוף-משנה אורן שמחה אמר: "השנתיים האחרונות התאפיינו בעשייה מבצעית ענפה בכלל הגזרות. גדודי החטיבה פעלו בנחישות ואומץ לב במבצעים רבים, עצרו מאות חשודים, מנעו עשרות פיגועים ופגעו בכמות גדולה של מחבלים".

"הפיקוד על חטיבת הנח״ל היה עבורי גאווה וזכות גדולה. ראיתי יום יום את ״צבא העם״ במלוא יופיו והדרו. פסיפס אנושי, מגוון ועשיר של אנשים מיוחדים, שלהם אחדות משימה ושותפות גורל. הוכחתם לי כי הכומתה הירוקה היא סמל לנורמות מבצעיות, משמעת, סטנדרטים ותרבות צבאית. המשיכו בדרך זו, כי רק כך נוכל לנצח".

(צילום: דובר צה"ל)

מפקד חטיבת הנח"ל הנכנס, אלוף-משנה יהונתן שטיינברג אמר בטקס: "לרצות, להתכונן, לנצח. שלוש מילים, שלושה ציוויים, שמגלמים בפשטות את מהות תפקידנו ואת גודל אחריותנו. לרצות – אנו נדרשים בכל עת לשמר ולשכלל את הרצון האישי והקולקטיבי שלנו. את הרצון לא ניתן לקנות בכסף, אלא בבירור עמוק של היסודות המשותפים שלנו".

"להתכונן – לנצל כל רגע וכל משאב שניתן לנו כדי להתכונן למלחמה שבפתח. בלי הנחות – במוכנות, באימונים, בתפיסות ובאמצעים. לנצח – לנצח בכל משימה ובכל יום את האתגרים מחדש, לנצח בצורה מובהקת וחדה בשדה הקרב ביום פקודה".

"היום, אני חוזר לכור מחצבתי, לחטיבה בעלת שילוב מיוחד של ענווה וגבורה לצד פסיפס אנושי ייחודי. ביראת קודש, ומתוך תחושת שליחות ואחריות כבדה, אני מקבל עליי את הזכות לפקד על החטיבה".