דוד, אחיו של יהודה רובינוביץ' ז"ל שנפטר לפני מספר ימים עקב סיבוך של קריש דם שהתגלה במוחו, מספר לסרוגים על דמותו הייחודית והרושם שהותיר בעולם – גם לאחר מותו.

"הוא שירת כלוחם בצנחנים וחזר לאחר לימודיו לשירות צבאי כקב"ן באוגדת איו"ש בתחילת מבצע צוק איתן. בתפקידו האחרון שימש כקב"ן חטיבת כפיר. במסגרת תפקידו הוא טיפל בלוחמים ובחיילים הנמצאים בחזית הלחימה וסייע להם ברגעי משבר בהתמודדות ובחיזוק חוסנם הנפשי. ובנוסף נתן ייעוץ והכוונה למפקדים בשטח", הוא מספר.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

"הוא היה בתקופה מצויינת", יהודה ז"ל (באדיבות המשפחה)

"אחד הפרוייקטים המשמעותיים שיהודה קידם ואף הנחיל במסגרת שירותו לחטיבת כפיר, הם מסעות השחרור לחיילים בסוף שרותם". לדברי רס"ן אלעד הולנדר קב"ן פקמ"ז, "יהודה היה קב"ן אהוב מוביל ומוערך מאוד במערך הקב"נים של צה"ל".

מהשרות כקב"ן בצה"ל לארגון נכי צה"ל

לאחר שחרורו, החליט יהודה להמשיך לעבוד ולתרום גם לאלו שסיימו את שרותם – אך נשארו פגועים או עם מוגבלות במהלך שירותם, ובחר לעבוד בארגון נכי צה"ל, מתוך תחושת שליחות וחיבור לערכים בהם הוא האמין. על האירוע שהתגלגל עד למותו הטראגי דוד מספר, "ביום שלישי האחרון החלו ליהודה כאבי ראש עזים, הוא יצא מהעבודה מוקדם וקיווה שבעזרת אקמול הכאב יחלוף.

באופן שמאוד לא אופייני לו, הוא התקשר לאימו שתבוא לדירתו בדחיפות. לאחר שהגיעה אימו והכאב רק התעצם – הוא נילקח למוקד רפואי לצורך טיפול. לאחר טיפול קצר שוחרר והלך לישון אצל הוריו. "אימא שלי מספרת שבאופן חריג ביותר הוא קם ורצה לישון לידה. ילד בן 36, מה?! בדיעבד אנחנו מבינים שהוא הכין את אמא שלי לפרידה ממנו".

לדברי אימו, בבוקר שלמחרת הכאב רק התגבר ומיד הוזמן אמבולנס אשר פינה אותו לבי"ח, ובמהלך הנסיעה איבד את הכרתו. כשהגיעו לבית החולים מצבו היה כבר אנוש והוא נילקח מיידית לניתוחי חירום בראשו.

כחלק מההספד קורע הלב של דוד על אחיו הקטן יהודה ז"ל, הוא מירר בבכי על כך שלא הצליח להצילו: "התחושה היתה לאורך כל מהלך הטיפול ביהודה שיש איזה שהוא 'כוח עליון' שלא איפשר לאף אחד מבני משפחתו להצילו ואפילו לא לבית החולים ולרופאים הנחשבים הטובים ביותר בעולם בתחום ניתוחי הראש. אני זוכר את מילותיו האחרונות :'דוד אני לא מסוגל ללכת', ואני אוכל את עצמי איך דווקא הפעם לא הצלחתי להציל אותו".

"הכח הזה פשוט לקח את יהודה מאיתנו במהירות שיא בלתי נתפסת", הוא מספר בכאב.

(באדיבות המשפחה)

7 חולים שונים ניצלו

אך בתוך כל העצב הגדול ולאחר שיחת חיזוק שקיבל דוד מאחד מחבריו, המשפחה קיבלה החלטה להציע לתרום את כל אביריו של יהודה ז"ל: "זו היתה משימה לא פשוטה בלשון המעטה", אומר דוד. אך לבסוף המשפחה הבינה כי המאבק צריך להפוך מלהציל את יהודה שכבר איננו בין החיים, ללהציל אנשים אחרים שעדיין חיים. "מרגע קביעת המוות ע"י הוועדה הרפואית, משימתנו הפכה להיות הצלה של כמה שיותר חיים אחרים. ההחלטה הזאת הכניסה הרבה נחמה בתוך כל השבר הגדול שהיינו בו", הוא משתף ברגש.

דוד מספר כי מעט לפני ההלוויה של יהודה – הוא קיבל שיחה מרגשת שבה התבשר לו כי הלב, הכבד, הכליות, הראות, ואפילו הקרניות של עיניו הכחולות והיפות – הושתלו בהצלחה בשבעה חולים שונים והצילו את חייהם.

(באדיבות המשפחה)

"המשפחה הסכימה פה אחד לתרום את אבריו ואנו מאושרים על העובדה שאביריו והלב שלו ממשיך לפעום אצל אנשים אחרים – זאת נחמה ענקית".

"לצערי לא היו לו ילדים משלו – אבל הוא יאפשר חיים לאחרים. זה היה הרגע הכי מאושר שלנו". דוד מספר כי אמר לחבריו הטובים שהוא רוצה שיהיו לו לפחות 6 ילדים, אז עכשיו יש לפחות 6 חולים שיקבלו את אבריו וחייו ימשיכו גם אחרי מותו".

דוד, פונה לנתרמים באופן אישי ומבקש שאם בעוד מספר שנים הם ירצו ליצור איתם קשר – הוא מאוד ישמח לראות אותם.

דוד ויהודה

מתוך ההספד של דוד על אחיו יהודה:

"למי שמכיר אותי קצת יודע שאני לא חזק במיוחד בשמירה על קשר, וזה נכון לצערי גם עם חברים טובים ואפילו קצת עם המשפחה, וזה לא חלילה כי חסרה אהבה בננו, אני אוהב את כל משפחתי אהבה ענקית ואין סופית אבל במקרה שלך יהודה הסיפור היה קצת שונה.

"אבל הסיבה שאני כל כך שבור ומרוסק היא שיצא שבמקרה היית גם החבר הכי טוב שלי ואין כמעט יום בעשור האחרון שאני ואתה לא מדברים, ולפעמים צוחקים שעות על בדיחות מפגרות שרק אני ואתה מבינים. דיברנו הרבה על איך נכבוש את העולם בעוד איזה רעיון הזוי שכמובן נגנז אחרי יום. וכמובן איך לא, שיחות על הבחורות שיצאת איתם ששברו לך את הלב ועל אלו שאתה שברת את ליבן.

יהודה ואימו

"רק לפני פחות משבוע השתעשעתי במחשבה על הנאום הקורע שאני הולך לומר בחתונה שלך .

אז אם לספר את האמת אחרי כבר כמעט שבוע שלא התווכחנו ולא שיגעת אותי, אני מרגיש ממש שבור ומרוסק והייתי נותן הכל כדי לשוב ולריב איתך על שידוכים ולהתווכח איתך על רעיונות מפגרים ואני הכי אתגעגע לשיחות איתך שתמיד אבל תמיד הסתיימו בצחוק שגרם לשנינו לכאבי בטן.

בקשה אישית ממך יהודה: למרות הכאב הענק שיש בליבי ובליבנו אם אתה כבר למעלה עושה שמח בגן עדן בבקשה תבקש ואפילו תדרוש שנצליח להתגבר ושישלחו למשפחה שלך ולכל עם ישראל והחברים שלך למטה פה כוחות ובעיקר את השמחה שההענקת לנו.

יהודה אני ממש מקווה שהמשיח יגיע בקרוב כי יהיה לי מאוד קשה לחכות 77 שנה עד שאני אראה אותך שוב, ונשחק כדורסל ושח מט ביחד.

מקווה שאתה שם למעלה עטוף עם חברה טובים לפחות כמו החברים שלך פה למטה, שהפכו בימים האחרונים להיות חלק מהמשפחה שלנו".