פרשת משפטים: בעשרת הדיברות התורה מדברת על "כבד את אביך ואת אמך", ובפרשתנו "ומקלל אביו ואמו מות יומת", רואים בצורה ברורה שהתורה רוצה את הסמכות ההורית.

אבל איזה טוב אפשר למצוא במציאות של ימינו ש"בן קם באביו וכלה בחמותה", "אויבי איש – אנשי ביתו", "חוצפא יסגא", ושאר הצרות המשפחתיות שהמשנה מזכירה במסכת סוטה כחלק מעקבתא דמשיחא.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

WhatsApp Video 2022-01-27 at 07.45.07

איזה אור אפשר למצוא בביטול של הסמכות ההורית?

הרב צבי יהודה בשיחותיו לפרשת השבוע מדבר על העבדות בצורה מאוד מעניינת, וכך הוא כותב:"קיימת גם מציאות של שעבוד לאבות לאימהות ולשאר הקרובים. יש הורים המרשים לעצמם לשלוט על בניהם כאילו הם עדיין תינוקות, האב אומר: "יש לי זכות".

מוסיף הרב צבי יהודה: "זה סקנדל! האם הוא קנה את בנו? האם בנו הוא עבדו? יש, שאב לוקח לעצמו זכות לבטל את בנו מתורה ומלימוד בישיבה, הבן היה יכול לצמוח כתלמיד חכם גדול, כאיש תרבות גדול בישראל… והנה באים אביו ואימו, דודו ודודתו, ושאר מיני קרובים שמסביבו, וחושבים שיש להם זכות לבלבלו, לבטל את תורתו, לעכב את גדילתו… יש קרובי משפחה שמתוך קטנות וטיפשות מרשים לעצמם לשלוט על כוחות צעירים ורעננים".

הרב צבי יהודה מדבר על שיעבוד של הבן להורים ולמשפחה כמו עבד, הוא רוצה ללמוד תורה והוריו לא נותנים לו. זוהי מציאות מאוד קשה, ושפה מאוד חריפה שהרב צבי יהודה מרחיב בה.

את השיחה הזו הוא נתן לפני כחמישים שנה, וברוך ה' בימינו הדבר כבר כמעט לא קיים. למה המציאות השתנתה? – אני חושב שגם בזכות שבירת הסמכות ההורית.

הבתים היום בנויים בצורה אחרת, הרבה יותר פתוחה, הרבה יותר משתפת, הרבה יותר מכילה, כי אין להורים ברירה, כי אחרת "בן קם באביו, וכלה בחמותה". כנראה גם במצב הקשה של "אויבי איש – אנשי ביתו" יש ניצוץ של טוב, שצריך לדעת לפתח.

כי "אין אדם למד אלא במקום שלבו חפץ"