יומנים ומחברות של חנה סנש הועלו לרשת - סרוגים

יומנים ומחברות של חנה סנש הועלו לרשת

לציון 100 שנים להולדתה של חנה סנש – הצנחנית מהיישוב שנתפסה בידי הנאצים והוצאה להורג - הספרייה הלאומית מעלה לרשת חומרי ארכיון שלה בהם  תעודות סיום בה"ס, יומנים אישיים, מחברות ושירים

יומנים ומחברות של חנה סנש הועלו לרשת
  חנה סנש בקיבוץ שדות ים. (תמונות: UNKNOWN / אוסף התצלומים הלאומי)

לציון 100 שנים להולדתה של חנה סנש ב 17/7/1921, מעלה היום (שלישי) הספרייה הלאומית לאתר שלה ולרשת עשרות מסמכים מעיזבונה פריטים מהארכיון שטרם נחשפו לציבור ובהם: מחברות לימוד השפה העברית (כבר בבודפשט) וערבית (בנהלל), תעודת בת מצווה, תעודות סיום בתי הספר בהם למדה, מחברת ובה פירוט של כל ספרי הקריאה שחנה סנש תיעדה לאורך השנים, פנקס כיס משנת עלייתה לארץ ועוד.

דפי לימוד ערבית של חנה סנש כנראה מנהלל (באדיבות: הספרייה הלאומית)

ואכן, על אף שחנה סנש הייתה רק בת 23 בעת הוצאתה להורג, היא השאירה אחריה עיזבון עשיר וחשוב מאין כמותו. מדובר במאות כתבי יד, תצלומים תעודות וחפצים אישיים. האוסף כולל, בין השאר, את כתבי היד של שיריה; יומנים אישיים; עיתון שערכה בגיל 6 (!); התכתבות ענפה עם משפחתה ועם אחרים; תצלומים; פרוטוקול של המשפט שנערך לשופט שהכריע על גזר דינה; התכתבות ומסמכים בנוגע לפרשת קסטנר; וכן חפצים כמו המזוודה איתה עלתה לארץ ישראל, מכונת הכתיבה והמצלמה שלה ועוד. כמו כן הוא כולל מסמכים ותעודות של משפחתה הגרעינית של חנה מסוף המאה ה – 19 ועד ימינו אלו. שני פריטים מיוחדים ומרגשים מאוד, שגם נכללים באוסף, הם צמד פתקים שנמצאו בכיס שמלתה לאחר הוצאתה להורג: שיר אחרון שכתבה בהונגרית ועוד פתק שכתבה לאימה.

עוד באותו נושא

מרגש: כשחנה סנש פגשה את חב"ד. צפו


3

חנה סנש נולדה בבודפשט בשנת 1921 אך גילויי האנטישמיות שם הביאו אותה אל הציונות ובשנת 1939 היא עלתה לארץ ישראל. בתום שנתיים של לימודים בביה"ס החקלאי בנהלל היא הצטרפה לקיבוץ שדות ים, עבדה בחקלאות ובמקביל כתבה שירה וכן מחזה אודות החיים בקיבוץ.

יומן כיס של חנה סנש מארס 1939 קטע בעברית (באדיבות: הספרייה הלאומית)

בשנת 1943 התגייסה חנה לצבא הבריטי והתנדבה להצטרף לקבוצת צנחנים שמשימתה הייתה לצנוח על אדמת אירופה. מטרות המבצע היו לסייע לבעלות הברית למלט טייסים שנפלו בשטח הגרמנים ובעלי בריתם לשטחי בעלות הברית ולנסות לחבור אל הפרטיזנים בכדי להציל קהילות יהודיות שהיו נצורות תחת השלטון הנאצי.

מחברת לימוד עברית של חנה סנש מבודפשט_1935-1939 (באדיבות: הספרייה הלאומית)

במרץ 1944 צנחה חנה עם ארבעה מחבריה לקבוצה ביגוסלביה וב-9 ביוני, מייד לאחר שחצתה את הגבול, היא נתפסה על ידי המשטרה ההונגרית ונשלחה לכלא בבודפשט. על אף שבמשך חודשים עברה חקירות ועינויים קשים ולמרות שידעה שאמה גם היא בסכנה בגלל מעצרה, סירבה חנה לשתף פעולה עם חוקריה. היא הועמדה לדין באשמת ריגול וכאזרחית הונגריה – גם בבגידה במולדת. חנה נידונה למוות והוצאה להורג ב-7 בנובמבר 1944, בהיותה בת 23. בשנת 1950 הובאו עצמותיה לארץ ונטמנו בחלקה הצבאית בהר הרצל.

במהלך השנים פעלה הספרייה הלאומית לקבלת האוסף החשוב, ולפני כשנה נוצר קשר עם משפחת סנש וכן עם אורי ומירית אייזן, תושבי אריזונה, שביחד עם המשפחה נאותו לסייע במהלך המורכב של העברת האוסף במלואו לספרייה הלאומית.

תעודת גמר של חנה סנש מבית הספר החקלאי בנהלל (באדיבות: הספרייה הלאומית)

 בנוסף, העלתה היום (שלישי) הספרייה הלאומית לפלטפורמות הדיגיטליות שלה הסכת מיוחד שמוקדש לסיפורים ואנקדוטות פחות מוכרות בחייה של המשוררת, הצנחנית וגיבורת התרבות. כמו כן עלה לאתר הספרייה דף שער שמוקדש לחנה סנש ובו מקבץ של סיפורים, כתבות ופריטים חדשים מעיזבונה.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו