היום בהיסטוריה: י' בתמוז תש"ח – הניסיון הכושל לשחרור ירושלים
כאשר היה ברור כי ההפוגה תיכנס לתוקפה תוך פחות מארבעים ושמונה שעות, החלו בירושלים בהכנות לקראת המבצע לשחרור העיר העתיקה.
במהלך הקרבות במלחה הגיע לירושלים קצין המבצעים לשעבר של אצ”ל, עמיחי פאגלין, ובדק אפשרות של שחרור העיר העתיקה על ידי אצ”ל לבדו, ללא עזרת צה”ל. אך מהר מאוד הבין פאגלין, כי האצ"ל לא יוכל לשחרר את העיר העתיקה לבדו.
בח' תמוז הודיע דוד שלתיאל מפקד מחוז ירושלים למפקדי חטיבת עציוני שהחטיבה תצא לכבוש את העיר העתיקה, עם יחידות מאצ”ל ולח”י, שם המבצע, קדם. באותו היום החליטה מועצת הביטחון על הפסקת אש בירושלים, שתכנס לתוקף בשבת בבוקר בי' תמוז.
האצ"ל ולח"י פורצים משלושה מוקדים שונים
על פי התכנית הסופית של המבצע, הייתה צריכה ההתקפה להתבצע בשלושה מקומות במקביל.
גדוד 62 יפרוץ את חומת העיר העתיקה מכיוון שער ציון, באמצעות מטען קונוס, מטען חלול שהומצא ע"י חיל המדע. גדוד אצ"ל בפיקודו של יהודה לפידות יפרוץ את השער החדש ויתקדם אל מגדל דוד ושער יפו. יחידה של לח"י, שתפרוץ בחומה בין השער החדש לשער יפו. גם באמצעות מטען קונוס.
התחושה הכללית שליוותה את המשתתפים ערב המבצע הייתה עילאית. הם חשו כי הם עומדים בפני שעה היסטורית.
הפעולה הייתה אמורה להתחיל כשכוחות תותחנים פותחים בהפגזה כבדה על העיר העתיקה. ולאחר ההפגזה ינועו הכוחות אל עבר החומות.

הפעולה נקבעה ליל י' בתמוז תש"ח. שעת תחילת הפעולה נדחתה מספר פעמים. לבסוף החלו הכוחות לנוע רק ב-2:30 לפנות בוקר כשמועד הפסקת האש הולך ומתקרב. כוח האצ"ל הצליח לפוצץ את החומה ולהיכנס אל העיר העתיקה, אך הירדנים התעשתו והחלו להפגיז את הכוחות.
העלאת הקונוס אל שער ציון נתקלה בקשיים, לקראת השעה חמש בבוקר הצליחו לפוצץ את החומה, סמוך לשער ציון, אך החומה לא נפרצה. גם כוח לח"י נתקל בקשיים ולא נכנס לעיר.
השחר עלה הירדנים הפגיזו והפסקת האש נכנסה לתוקף, הכוחות נסוגו. תחושת החמצה קשה והאשמות הדדיות פשטו בקרב שלוש הכוחות.
19 שנים יחלפו עד שהעיר תחובר לה יחדיו.

מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים