מבחינת הגושים, לכאורה אין הרבה שינויים במפת הסקרים כבר זמן רב.

גוש תומכי נתניהו יציב סביב 45-48 מנדטים, וגם אם מצרפים אליו את ימינה של נפתלי בנט, מתקרבים ל-60 מנדטים, בדרך כלל מתחת, לפעמים חוצים את רף ה-61 (ובדרך זה פקטור של מפלגת שמאל שמתרסקת מתחת לאחוז החסימה).

אף לצד זאת, ישנן שתי מגמות המתרחשות במקביל: יש עתיד מתחזקת ומגיעה כבר ל-20 מנדטים, בעוד תקווה חדשה קורסת ואף יורדת לנתון חד ספרתי של 9 מנדטים.

על פניו לא מדובר במשהו משמעותי, הרי לפיד וסער נמצאים יחד בגוש החלפת נתניהו ואין לכך השלכה לחלוקה בין המחנות, אבל אסטרטגית מדובר במהלך עם השפעות רחבות יותר.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

בנט באולפן סרוגים: סער ולפיד יהיו איתי בקואליציה (צילום ועריכה: מולי רוזנברג)

לפיד מתחזק, וזה בעיה לבנט וסער

גם בנט וגם סער מנסים לשווק, כל אחד את עצמו, כמועמד שיחליף את נתניהו מימין. שניהם אומרים שלא ישבו תחת יאיר לפיד ראש ממשלה, ומנסים לשכנע כמה שיותר מצביעים להצביע להם, כדי להגיע לשולחן המשא ומתן חזקים יותר.

מכיוון שלפיד כבר התחזק, ההבנה במערכת הפוליטית, שהחיבור של סער ובנט היה אמור ליצור  "בלוק" מול לפיד ובכך לדרוש ראשונים את הרוטציה, ולהשאיר את לפיד כשותף, ולא מוביל.

אך המגמה כעת לרעתם של צמד בנט-סער. לפי סקר חדשות 13 מהערב (א') יש עתיד עומדת כבר 20 מנדטים, ימינה על 11 מנדטים וסער נאלץ להסתפק עם "רק" 9 מנדטים. לפיד לבדו כבר באותו הגודל כמו בנט וסער יחדיו.

המשמעות: אם המגמה הזו תמשיך, גם חיבור טכני אחרי הבחירות לא יעניק למחנה 'השינוי' מימין את הלגיטימיות של סיעה הגדולה ביותר, וחלום ממשלת הימין, ללא נתניהו, מתרחק.

בשקט בשקט לפיד מתחזק וכעת אפילו מתחיל ללכת על הראש של המפלגות הקטנות במחנה שלו (כחול לבן, העבודה ומרצ), מתוך כוונה להתקרב כמה שניתן לליכוד ולהציב עובדה בדבר היכולת להיות המפלגה שתרכיב את הקואליציה הבאה.

אם ככה יהיו התוצאות עוד 9 ימים, איזה הצדקה תהיה לבנט וסער לדרוש ראשות ממשלה, כאשר שניהם גם יחד קטנות מיש עתיד? הברירה שתיוותר בידיהם תהיה אכזרית: ישיבה תחת נתניהו או תחת לפיד.

ואז כדי למנוע בחירות חמישיות,  הם יצטרכו להפר את הבטחתם.