דור הבנים – גרסת 2012-2021

מאז ומתמיד הכיפה הסרוגה הסתובבה בין המפלגות השונות אך תמיד היה לה בית מרכזי, תמיד היא הונחה על הראש הדתי לאומי הרגיל. הבית של הציונות הדתית היה קטן אך יציב, בית שינק תורה וציונות, בית שהמשיך ומימש את הדרך הגדולה. כך במשך שנים רבות הנהיגו את הציונות הדתית הנהגים המוכרים. עד שיום בהיר אחד השתנה משהו, בחור חדש הגיח לבית, הוא נכנס מאיזו דלת צדדית, כיפה קטנה לו על הראש ושרירים תחת שרווליו.

"משהו חדש מתחיל", הוא זימר. הבחור הצעיר ביקש להוביל, את הכיפה הסרוגה הוא יחבוש וכמובן שהוא יצעד בראש המחנה. מיד וותיקי הבית נעמדו כחומה בצורה, הבחור הצעיר הזה וחידושיו לא הסתדרו עם הבית הזה, והקרקפת הבוהקת שלו לא התאימה להם כקרקע טבעית לכיפה הסרוגה.

תשע שנים עברו, הצעיר עם הכיפה הקטנה כבר עזב את הבית והלך להקים בית אחר. רוח הסערה שבאה מבחוץ הייתה צריכה לשקוט. אבל כנראה שהיא רק הייתה צריכה, והיא לא שקטה.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

חגית משה באולפן סרוגים

זה לא בנט ולא סמוטריץ' – הוותיקים נלחמו לשמור על הבית

בחור צעיר עם כיפה של מרכז וציציות מתנפנפות הגיח אל הבית. הוא אמר שמשהו ישן ממשיך, שהדרך הגדולה של הבית הקטן והיציב תמשיך, והוא הצעיר מתכוון להוביל את הבית. וותיקי הבית נעמדו כחומה בצורה וניסו להסביר לו שהם מאוד מעריכים אותו והוא ודאי יוכל לקבל מהם כיסא בבית אבל את ההנהגה ישאיר לנהגים הקבועים.

תשע שנים, שני אירועים. שונים לחלוטין אבל כ"כ דומים. פעם חשבנו שהצעיר עם הכיפה הקטנה פשוט לא התאים לדרך, אבל הפעם השנייה גילתה לנו שזאת לא הסיבה. בפעם האחרונה הגיע צעיר שגדל על ברכיהם של וותיקי הבית, הוא למד במוסדות ובישיבות וצמח בקרקע הטבעית בחצר הקדמית של הבית. אבל גם הוא לא התאים, גם אותו ניסו להרחיק ולהקטין.

בשני האירועים הוותיקים נלחמו לשמור על הבית, בשני האירועים הם נכשלו.

אז אולי הסיפור הוא קצת אחר. אולי וותיקי הציונות הדתית התרגלו להנהיג ולהראות את הדרך. את הצעירים הם מעריכים מאוד, הם ישלחו אותם להיות קצינים מצטיינים בצבא, והם יפרגנו להם במאבקים על הארץ. אבל בסוף, בסוף הם יהיו אלו שיקבלו את ההחלטות, הם הוותיקים, יודעים מה נכון לעשות, אנחנו הצעירים עוד צעירים. זקני הבית ינהלו את הבית על פי המוכר והנכון, והצעירים יקבלו כמה כלים כדי לרוץ לממש את הדרך.

משהו חדש ממשיך

כך כנראה חושבים שם במטבחון של הבית, אבל מה לעשות שהצעירים כבר גדלו וגם להם יש מה להגיד, גם להם כבר יש רישיון לכיסא הנהג, ואולי גם יש להם כמה כישרונות שמתאימים למסלול של היום.

טוב את סוף הסיפור כבר מכירים זקני הבית החליטו שוב פעם לשמור על הבית, לשמור על הדרך והמסורת שהולכת עימנו כבר 100 שנה. שוב פעם מנעו מהצעיר התורן לחטוף את ההגה. אז כמובן במקום שהצעיר מהשומרון עם הכיפה הגדולה והציצית המתנפנפת ברוח יוביל אותנו בטעות בכיוון הלא נכון, הם חזרו אל הישן והמוכר, אל המנהיגים שוודאי ימשיכו את הדרך, הם חזרו אל הבית המוגן והשמור, אל הצעיר עם הכיפה הקטנה מרעננה.

משהו חדש ממשיך.

==

אמיתי יערי הוא אברך בישיבת 'אלון מורה'