לאחר מערכת בחירות לא פשוטה נבחרו שני רבנים ראשיים למדינת ישראל.

החיטוט בעבר ובמשקעים שליוו את מערכת הבחירות הזו בציבור הדתי-לאומי, אינו מביא תועלת וחוטא על פי רוב בהבנת המציאות המורכבת של הציבור שלנו, הבנוי מזרמים שונים. פנינו אל העתיד.

שני תלמידי החכמים שנבחרו למשרה הרמה הם תלמידי חכמים ראויים מכל הבחינות: גדולי תורה, מאירי פנים, בעלי יכולת הכלה של כל גווני הציבור הישראלי וזאת תוך שמירה על גבולות ההלכה.

מילת המפתח היא אחדות. הציבור הישראלי בכללו והציבור הדתי בפרט מאסו בויכוחים ופילוגים. ישנה דרישה אדירה בשטח לגוף מאוחד שינגיש את היהדות האורתודוכסית מתוך מאור פנים, תוך הדגשת המכנה המשותף בין הזרמים השונים ביהדות. תפקידה המקורי של הרבנות הראשית הייתה ליצור פלטפורמה שתאגד את חיי התורה בעולם היהודי וזהו תפקידנו כעת.

● מצטרפים לדף הפייסבוק של סרוגים ונשארים מעודכנים כל הזמן

הבעיות ידועות, והפערים בהשקפת העולם בין הזרמים השונים ביהדות אף הם ידועים. עם זאת, היכולת לעבוד בשני מישורים היא צו השעה. במישור אחד לחדד לעצמנו את הגוון הייחודי (והחשוב) שלנו; ובמישור השני לשתף פעולה עם גוונים נוספים לצורך המטרה הגדולה, והמטרה שלנו היא אחת: בקשת אלוקים.

לעבוד עם הרבנות הראשית

אפשר לעבוד כתף אל כתף: חובשי כיפה סרוגה, חובשי כיפה שחורה וחובשי כיפה בלב. השאלה היא מה אנו בוחרים להדגיש, האם את המכנה המשותף או את המפריד. המקום בו הקצוות כולם יכולים להיפגש הוא ברבנות הראשית.

את הראשון לציון, הרב יצחק יוסף, לא יצא לי להכיר באופן אישי אולם אני מכירו, כמו כל עם ישראל, מתוך ספריו הנפלאים 'ילקוט יוסף'; את הרב הראשי דוד לאו אני מכיר גם ברמה האישית וברור לי כי הוא מעריך את רבני הציונות הדתית וניתן יהיה לעבוד עם הרבנים החדשים בשיתוף פעולה למען החברה הישראלית הצמאה ליהדות כמו אויר לנשימה. לעבוד עם הרבנות הראשית ולא כנגדה.