אנשי ימין, בהם משפטנים, פנו היום (ראשון) לנשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, בטענה כי התגלתה אפליה לרעה נגד מפגיני ימין, כאשר השופט אלכס שטיין הורה למדינה להגיב עד אמצע החג לעתירה שהגיש עו"ד אביעד ויסולי ועניינה קיום הפגנות ימין במשך החג כולו בהר הבית, מה שבפועל מייתר את העתירה ו'דוחה' את רובה דה פקטו.

בפנייה נכתב: "אנו החתומים מביעים זעזוע, מחאה חריפה ואכזבה עמוקה מתופעות של אפליה לרעה בבג"ץ כנגד מפגיני ימין, שהתגלתה לאחרונה באופן הטיפול בעתירה שהוגשה לבג"ץ על ידי שתי עמותות ימין".

"העתירה ביקשה לאשר שמונה הפגנות בשמונת ימי חג הסוכות בהר הבית, במחאה על אפליה גזענית נגד יהודים הננקטת שם על ידי ממשלת ומשטרת ישראל. העתירה הוגשה לבג"ץ בערב יום כיפור, לאחר שמפקד מחוז ירושלים הורה למנוע לחלוטין את כל ההפגנות ללא כל הנמקה".

"חריגה מסמכות חוקית"

בפנייה פורט כי: "ביום הגשת העתירה הורה השופט התורן אלכס שטיין למדינה להגיש את תגובתה תוך עשרה (10!) ימים לאחר מכן, באמצע חג הסוכות, ביום שלישי 6.10.10. משמע, השופט שטיין דחה בהחלטה פרוצדורלית את העתירה ביחס לארבע מתוך שמונה הפגנות מבוקשות ללא כל נימוק ואף בחריגה מסמכות חוקית, מאחר ושופט יחיד אינו מוסמך לדחות עתירות לבג"ץ".

"השופט שטיין גם סירב לקבוע דיון, על אף קוצר הזמנים. כאשר הוגשה בקשה להקדמת המועד להגשת תגובת המשטרה וקיום דיון דחוף מאחר והמועד שנקבע לתגובת המשטרה מסכל את העתירה, דחה אותה השופט שטיין בנימוק "האילוצים השונים אשר נכפו על המערכת על ידי מגיפת הקורונה; הצורך ליתן למדינה זמן סביר, בתקופת החגים והבידוד, להגשת תגובתה לטענות העותרים; וכן העובדה שהעותרים מבקשים להפגין בתקופת חג הסוכות, אשר מסתיימת ביום 10.10.2020."

לדוגמה: שורת עתירות שטופלו במהירות בזמן הקורונה

בפנייה הובאו שורת עתירות שהוגשו בזמן הקורונה, בהן הורו שופטי בג"ץ למדינה להגיב תוך זמן קצר ביותר: כשבתנועה לאיכות השלטון דרשו לפטר את אדלשטיין, בג"ץ הורה למדינה להגיב תוך יום עבודה אחד בשעה 10:00 וקבע דיון לאותו יום בשעה 16:00. כשעתרו כדי למנוע מבנימין נתניהו להרכיב ממשלה, הורה בג"ץ למדינה להגיב בתוך יומיים.

כאשר בתנועת 'קריים מיניסטר' עתרו נגד הפעלת מכת"זיות בהפגנות בבלפור, הורה בג"ץ למדינה להגיב בתוך יומיים. כאשר התנועה לזכויות האזרח וארגון עדאלה עתרו לבג"ץ כנגד איכוני השב"כ לקורונה, בג"ץ קבע דיון ליום המחרת.

בנוסף נטען כי כאשר חוסין מוחמד אבו קויק עתר בסוף ספטמבר, העתירה נקבעה לדיון בתוך שבוע ותגובת המדינה תוגש 48 שעות לפני מועד דיון. כאשר עדי שאדי עתר נגד משטרת ישראל מחוז ירושלים, הורה השופט שטיין למדינה להגיב בתוך יום אחד ולקיים דיון בעתירה למחרת.

"בג"ץ נוקט "איפה ואיפה" כנגד עותרי הימין"

עוד נכתב כי "ניתן להביא עוד עשרות דוגמאות דומות. המסקנה החמורה מהן היא שבג"ץ נוקט "איפה ואיפה" כנגד עותרי הימין, ולא רק מונע מפעילי ימין להפגין, אלא גם חוסם את דרכם לבית המשפט כשהם עותרים נגד מניעת הפגנותיהם, ואף בחריגה מסמכות חוקית".

"לא ניתן למצוא החלטה אחת בכל העתירות דלעיל שניתנו השנה, שבה בג"ץ סיכל את המבוקש בעתירה עקב "האילוצים השונים אשר נכפו על המערכת על ידי מגיפת הקורונה". ההיפך הוא הנכון – בג"ץ הורה למדינה להגיב בממוצע בתוך יומיים ולקיים דיון מיידית כדי לסייע לעותרים לקבל את המבוקש בעתירה".

לדברי החתומים על המכתב: "אנחנו מוחים נמרצות על האפליה הבוטה כנגד מפגיני ימין בסדרי הדין בבג"ץ, כאשר החלטות פרוצדורליות מסכלות את זכויות מפגיני הימין ואת הגישה לבית המשפט במתכוון. אנו מזועזעים ומאוכזבים עמוקות כאשר בג"ץ מתייחס למפגיני ימין כאל אזרחים נחותים, אשר אינם זכאים אפילו להישמע בעתירה לזכויות אדם כזכות ההפגנה, בעוד שעותרים מתנועות שמאל זוכות ליחס מועדף מהותית בטיפול בעתירותיהם".

"שעותרי ימין אינם מקבלים את יומם בבית המשפט"

עוד נכתב: "כללי האתיקה לשופטים קובעים כי " שופט ינהג בבעלי הדין בשוויון, לא יישא פני דל ולא יהדר פני גדול, לא יסביר פניו לאחד וירע פניו לאחר, ישפוט בדעה נקיה ולא יגלה דעה קדומה או משוא פנים." כמוכח לעיל, כלל זה אינו תקף בבג"ץ ביחס לעותרי ימין".

"פעמים רבות נטען בזכות מתן סמכויות לבג"ץ, מאחר והוא "שומר על זכויות האדם של הפונים אליו". מתברר כי "השמירה על זכויות האדם" מתייחסת לעותרים מהצד השמאלי של הספקטרום הפוליטי, בעוד שעותרי ימין אינם מקבלים אפילו את יומם בבית המשפט".

המכתב הסתיים במילים: "האפליה לרעה של עותרי ימין וחסימת גישתם לבג"ץ, לא רק סותרת את כללי האתיקה וההגינות השלטונית הבסיסית ביותר, אלא גם את עיקרון השוויון בפני החוק. אפליה כזו פוגעת קשות באמון הציבור בבית המשפט העליון".