להסיר בפניהם את הכובע: תערוכת כובעים ראשונה מסוגה מוצגת בימים אלו בקניון רמת אביב תל אביב בשיתוף רב האומן שי טובול שיוצר כבר 25 שנה כובעים ובהפקת גילי סיוון-כהן. בתערוכה יחשוף טובול לראשונה את האוסף הפרטי שלו הכולל מעל מאה כובעים ייחודיים שנוצרו בעבודת יד עבור אירועים, מופעים ואמנים שונים במשך למעלה משלושים שנה.
התערוכה מגיעה בעיתוי מרומם רוח, שכן בזמן האחרון נראה ששכחנו מכל אקססורי ושקענו עמוק בלהיות קורבנות אופנה בעל כורחנו, עוטים את מסכות הפנים בגאון בלית ברירה.
כובע עף לגובה
כמו המסכה שהפציעה בחיינו מצורך תועלתי, כך תתפלאו או לא לשמוע כי הכובעים הראשונים בהיסטוריה הופיעו גם כן כפתרון מעשי להגנה מפני השמש ויותר מכך, בשמירה על 'הרציונל' כלומר על האזור החושב בגופנו. אך במקביל גם הפך הפריט לסמל סטטוס שסימן מעמדות לאורך השנים.
מקליאופטרה ועד לימנו אנו
מספיק מבט קצר בהגדה מאוירת של פסח בשביל להיזכר בקישוטי הראש של בת פרעה ולהבין כי אופנת הראש הייתה כאן מימים ימימה. דגמי כובעים שמיוחסים לימי הביניים מהווים את הבסיס לנראות הכללית של אבירים, מלכים ורוזנים כפי שאנחנו מזהים אותם עד היום. גם כובעי 'המכשפה' המחודדים הם תוצר של אותם שנים, אז 'זכו' יהודים ללכת עם הצורה המשולשת כאות קלון וסממן זיהוי.
מאז ועד היום כובעים באים והולכים, קחו את כובעי הפסינייטור אָ לָה קייט מידלטון ושות' מדובר בדגמים שתפסו חזק בשנות התשעים נשכחו במודרניזציה וכעת חוזרים בחסות מותגי על חובבי הרטרו. לכיסוי הראש מעולם לא היו רק שלוש פינות, כל פיס הוא סיפור ופיסת היסטוריה.
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים