הסרט של חיים אתגר על סיוון רהב-מאיר גרם בשבוע האחרון למיני-סערה ברשתות החברתיות – ובעיקר במדור הדעות בעיתון הארץ. רבים בתקשורת הישראלית עדיין לא מבינים את התופעה ששמה סיוון רהב-מאיר, ומתקשים לעכל אשת תקשורת שמלמדת פרשת שבוע ומדווחת בפריים-טיים של ערוץ 12. מלבד המיני-סערה של מי שמתקשים לעכל את רהב-מאיר, מדובר במסמך עיתונאי יוצא דופן, שסחף גם אחוזי צפייה נדירים, בין שלל תוכניות הדוקו על המסך הישראלי.

מדובר בתיעוד אותנטי ואנושי, כשמלבד סיוון נראו על המסך גם בעלה ידידיה והילדים. משפחה חרדית-לאומית שיצאה לשליחו בארה"ב, נחשפה כאן עם כל הניואנסים והקשיים, ובעוצמה מוגברת כשסאגת הקורונה מתחילה לדפוק על הדלת. אולי זה היה הסקופ האמיתי של חיים אתגר, שהצליח להביא לא רק את סיוון המרצה הפופולרית והעיתונאית המוכשרת, אלא את האם והרעיה.

בפן העיתונאי מנסה אתגר כמו כל עיתונאי להביא את האדם עם תפיסת העולם שמאחורי המקרופון. הסרט נעשה בצורה מקצועיות ואותנטית ומביא את הפנים האנושיות של רהב-מאיר, הילדה מרמת השרון שהצליחה להגיע ללב הקונצנזוס הישראלי. הוא גם מצליח להביא את רהב-מאיר להודות בכנות נדירה, אולי בפעם הראשונה למצלמות, שהיא רואה את שליחותה בכך שעוד יהודים ישמרו תורה ומצוות ובהנגשת תורת ישראל לציבור הישראלי. זה הרגע בסרט שאתגר מנסה לפצח את המניע של רהב-מאיר, שבפעם הראשונה בסרט לא מסתתרת מאחורי מילים של "צו פיוס" ומודה כי היא מפיצה תורה וזו מטרתה.

תמונה בריאה של זוגיות, משפחה ושליחות

הזוג ידידיה וסיון מתגלים בסרט כדמות זוגית למופת, לא רק כקלישאה. ידידיה עצמו נוהג לענות תשובות קבועות, כששואלים אותו על העובדה כי אשתו נוסקת בתפקידיה ואולי מאפילה עליו. הסבריו נפרסים החל מהיותו "פמיניסט נסיבתי" ועד לכך שזו דווקא גאווה להגיע לפריים טיים של ערוץ 12, כצלם של רעייתו כמובן. אבל בסרט הזה הוא משדר את העומק שבחוויה המשותפת: "זו השליחות שלנו", הוא אומר ומסביר בעצם כי הם כזוג ומשפחה גדלים ביחד מההצלחה שלה. בעידן של פוסט מודרניזם וטשטוש אורות, הסרט הזה מציג תמונה בריאה של זוגיות, משפחה ושליחות – שאין בה רק הגשמה עצמית, אלא באמת מבט על כלל ישראל. זוג שבה לכל אחד יש את מקומו האינדבדואלי, שלא בא על חשבון השני.

איפה ידידיה?

ועדיין נראה שגם אתגר עצמו לא הבין עד הסוף, את המוצר הטלוויזיוני שהוא הפיק. החלק של ידידיה חסר מאד בסרט. הוא מוצג כבעל טוב שתומך באשתו מאחור ומצלם לה את הכתבות, מבלי להתייחס להיותו אושיית תקשורת, שממלא אולמות בפני עצמו ונחשב להצלחה תקשורתית יוצאת דופן, לא פחות מאשתו. נראה כי אתגר פספס את הסיפור האמיתי של ה"פמינסט הנסיבתי", שמשדר כל בוקר את השעה המואזנת ביותר בתחנות הרדיו הדתיות וכותב את הטור הפופולארי והנקרא ביותר בציונות הדתית. דווקא הבנת הדמות של ידידיה ומקומו בעולם התרבות והתקשורת הדתי, הייתה יכולה לתרום יותר לסיפור הוויתור האישי שלו, כשיצא עם אשתו למסע בארצות הברית, למרות שאינו מדבר אנגלית, ובזמן שהיא כובשת בסערה את כל מדינות ארה"ב הוא נשאר שבתות עם הילדים בבית.

ההגשה של אתגר קולחת ומעוררת אמפטיה. נראה כי אתגר מנסה באמת להבין את הנפש המורכבת של סיוון רהב-מאיר, אבל נתקע יותר מידי זמן מסך על סיפור הקונצנזוס הישראלי, שלפי פרשנותו מנסה רהב-מאיר להשתייך אליו בכל הכח. אחרי שהביא את האמירה המשמעותית ביותר שלה, כשהיא מספרת על הוויכוחים בבית בינה לבין ידידיה והילדים, שקוראים לה נשיא המדינה ומקניטים את הרצון שלה "לצאת בסדר" עם כולם, היה ניתן לשחרר מההיבט הזה בדמותה של רהב-מאיר ולעבור הלאה. אתגר נתקע על מוטיב הקונצנזוס שוב ושוב, כאילו מנסה לשבור את הדמות של רהב-מאיר ולנפץ את האשליה, במקום להציג דמות מורכבת באמת, כמו כולנו.

שרת החינוך סיוון רהב-מאיר

ואם כבר הזכרנו צו פיוס, אתגר מצליח לגעת במקום התמים של רהב-מאיר, שנראה אמין לחלוטין כשהיא אומרת שהיא רוצה ללכת לפוליטיקה כדי לאחות את הקרעים בעם. הסיסמאות שלה משדרות כנות לגמרי ויוצרות הזדהות, למרות שכנראה רהב-מאיר יודעת שאם תרצה להצליח בפולטיקה, היא תלמד מהר מאד שאמירות כמו "כולנו עוסקים בימין ושמאל ולא בחיים האמיתיים כמו דיור וחינוך", נשחקו עד תום. זה השלב שבו היא תצטרך להפשיל שרוולים ולהתחיל לפעול לפי ייעוץ פוליטי מסודר ולא רק לפי משנת אחדות העם. לפי הלהט שפורץ ממנה בסרט כשהיא נשאלת על הפוליטיקה הישראלית, ככל הנראה בקדנציה הבאה נכיר את שרת החינוך סיוון רהב-מאיר – וטוב שכך.

ללא ספק התמונה שאני לוקח מהסרט היא זו של עשרות מזוודות משפחת רהב-מאיר ארוזות בדרך ליציאה מארה"ב, כשמעל כולן תמנותו של הראי"ה קוק זצ"ל.

ברל'ה קרומבי הוא איש פרסום ויועץ אסטרטגי.