משרד הבריאות עדכן הערב (שני) על חולי קורונה בישראל, כשהמניין הכולל עומד כעת על 15,555 נדבקים – מתוכם 7,947 במצב קל, 78 במצב בינוני ו-126 במצב קשה – מתוכם 96 מונשמים. מניין הקרבנות עלה ב-2 ועומד כעת על 204 בני אדם.
במקביל נרשמה ירידה במספר המאושפזים במהלך היממה האחרונה. בסך הכל מאושפזים 362 אנשים בבתי החולים, מתוכם 158 במצב קל, 78 בינוני ו-126 במצב קשה. 5,190 מהחולים נמצאים בטיפול בית, ו-1,756 בבתי מלון. 7,200 איש החלימו מהנגיף ושוחררו עד כה.
העדכון הנוכחי מגיע עם תחילת יום הזיכרון לחללי צה"ל, המצויין השנה על רקע מגבלות משרד הבריאות בעקבות המשבר. כדי למנוע התקהלויות הוחלט לאסור על המשפחות השכולות לבקר בבתי העלמין, וכן נאסר על תנועה בין עירונית.
החל ממחר (שלישי) בשעה 17:00 יוטל סגר כולל בדומה לליל הסדר, שימשך עד יום רביעי, ה-29 באפריל, בשעה 20:00. במהלך יום העצמאות תתאפשר יצאה מהבית רק לצורך הצטיידות בתרופות ובשרותים חיוניים, בתחום ישוב המגורים, או להתאווררות במרחק של עד 100 מטרים. ניתן גם לצאת מהבית לצורך העברת קטין בין הורים וסיוע לאחרים לפי כללי משרד הבריאות.

מה דעתך בנושא?
1 תגובות
0 דיונים
ע"פ פסקי כל הרבנים
ע"פ פסקי כל הרבנים החשובים וגדולי התורה בא"י ברור, שבכל הנוגע לענייני קיום התורה והמצוות וענייני ההלכה בעת הזאת של קורונה, יש לנהוג אך ורק על פי הוראת מורי ההוראה...
ע"פ פסקי כל הרבנים החשובים וגדולי התורה בא"י ברור, שבכל הנוגע לענייני קיום התורה והמצוות וענייני ההלכה בעת הזאת של קורונה, יש לנהוג אך ורק על פי הוראת מורי ההוראה המובהקים שנסמכו להוראה, אשר בקיאים ומורים תדיר בקלות וחמורות וגם בענייני הרפואה, ומורים עתה הוראותיהם לאחר שיקול הדעת כראוי בכובד ראש ובפלס ההלכה. ומפאת האמור, הורו כל גדולי וותיקי מורי ההוראה וגדולי התורה בארה"ק שליט"א, שבהיות ואנו רואים שהרופאים המורים את ההוראות המחמירות בעת הזאת מתירים להמשיך הדברים שבעיניהם הם הדברים החשובים ("דברים חיוניים") כגון המקח וממכר בחנויות, מחנות השמד של הצבא שלהם ועוד ועוד, הרי שהדבר ברור שגם לפי דעתם אין סכנה להמשיך לקיים בתי הכנסיות ובתי המדרשות הישיבות ותלמודי התורה לתשב"ר, וכל מה שהם מורים שלא לעשות כן הוא מחמת שהם מזלזלים בלימוד התורה והתפילה שזה אינו נחשב אצלם ל"דבר חיוני" כלל רח"ל. ואילו היה באמת המצב כפי שהם אומרים שיש סכנה בכל התקהלות והתכנסות של הרבים, הרי שהיו אוסרים ההתכנסות וההתקהלות גם לדברים החשובים לפי דעתם, וכפי שאנו רואים ש במדינות שפרצה שם המחלה במאוד מאוד אסרו הרופאים ההתכנסות בכל אופן שהוא ובכל המקומות גם בחנויות המזון ובשאר הדברים החשובים והנצרכים להם ביותר והכל מסוגרים בבתיהם באין יוצא ואין בא ללא יוצא מן הכלל. ואחר שלא הורו כן כאן, עולה בבירור שגם לדעתם אין זו סכנה. ואצלם הדברים החיוניים זה החנויות המשרדים והאוטובוסים, ואצלינו הדברים החיוניים זה בתי המדרשות התתי"ם הישיבות והתפילה בציבור. וכן מבואר בפוסקים שכתבו דרכי ההנהגה והזהירות בעת המגיפות הנוראות שהיו בזמנם (שהיו מגיפות מתדבקות ומסוכנות לאין ערוך מהמחלה המצויה עתה), שהורו להמשיך לקיים הלימוד בישיבות ובתי המדרשות והת"ת לתשב"ר והתפילה בציבור בבתי הכנסיות גם בשעת המגיפה. כן גם מבואר ממש"כ הרעק"א באגרותיו בשעת המגיפה שהיתה בזמנם שהורה הוראות מפורטות היאך לקיים התפילה בבתי הכנסיות, אע"פ שהיתה זו מגיפה נוראה ומתדבקת ומצב של סכנה כללית גדולה מאוד כמבואר שם בכל דבריו. וז"ל שם: "בעניין תפילה בבית הכנסת, לדעתי זה אמת שהקיבוץ במקום צר אינו נכון, אבל אפשר להתפלל כיתות כיתות ובכל פעם במתי מעט, ערך ט"ו אנשים, ויתחילו כאור הבוקר ואחריה כת אחרת, ויהיה מיוחד לאנשים אלו באיזהו זמן יבואו להתפלל שם, וכן במנחה", עכ"ד הקדושים. וביותר, שאם מבטלים את בתי המדרשות והישיבות ולימוד תורה של תשב"ר אז הסכנה גדולה יותר, וכפי שכתב מרנא החת"ס (דרשות חת"ס ח"א פרשת עקב ) בדברים מבהילים: "כל זמן שהישיבות בעולם, אעפ"י שהציידים רודפים תמיד ואין רגע בלא פגע, מ"מ זכות התורה מגין, אבל עתה הלביש את עצמו כשועל לייעץ לטוב לבטל כל הישיבות בכל המדינה ואם יבוא ח"ו ויגש הרעה והמגיפה או דברים שאנו יראים מי יגן ביבשה בלי מי התורה", עכ"ל. וגם מתוך דבריו למדנו הוראה ברורה לקיים הישיבות אף בעת מגיפה, וגם שזהו המגן מפני הרעה ח"ו. וק"ו שהדברים אמורים על לימוד התורה של תינוקות של בית רבן, שאמרו חז"ל שעל הבל פיהם העולם קיים, ואין מבטלים ת"ת של תשב"ר אפילו לבנין בית המקדש, ובוודאי זכות התורה שלהם מגנא ומצלא על כל העולם ובפרט על יושבי העיר על החולים ועל הבריאים שלא יחלו בע"ה. וכל זה מבואר בתוקף בתשובות רבינו הרשב"ש בן התשב"ץ מרבותינו הראשונים שבאר שזה מאמר הגמרא בב"ק שם (והרעק"א בגליון הש"ס שם ציין לדבריו אלו), שעוון ביטול ת"ת של תשב"ר וביטול התפילה בתוך בתי הכנסיות הוא הגורם למגיפה, והחובה במצב כזה הוא לימוד התורה [בהתמדה] בתוך בתי המדרשות והתפילה בציבור בתוך בתי הכנסיות. וז"ל הרשב"ש (שו"ת הרשב"ש סי' קצ"ה): ומה שאמרו (ב"ק ס' ע"א) "דֶבֶר בעיר אל יהלך אדם לבית הכנסת יחידי, מפני שמלאך המוות מפקיד שם כליו, והני מילי דלא קרו בה דרדקי ולא מצלו בה עשרה" - הוא עניין תורני, וכוונת זה המאמר הוא, שבית הכנסת שאין שם מלמדי תינוקות ראויים הם לעונש, וכמו שאמרו בפ"ב דשבת "בעוון ביטול תורה בנים מתים", שנאמר "לשווא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו", ושהעולם מתקיים בהבל פיהם כדאיתא בפרק כל כתבי הקודש, וכן בית הכנסת שאין מתפללין בו עשרה חייבים הם עונש כמו שאמרו בפרק השולח ובפרק שלושה שאכלו "כיון שהקב"ה בא לבית הכנסת ואינו מוצא שם עשרה מיד כועס", וזהו כוונת "שמלאך המוות מפקיד שם כליו", כלומר שזה מחייב מיתה. והתקנה היא שלא ילך יחיד אלא בציבור להתפלל ולחזור בתשובה, שתפילת ציבור נשמעת כדאיתא בפ"ק דכריתות "מדאמר רחמנא חלבנה בקטורת" וכו', כדאיתא התם", עכ"ד. ודבריו אמורים על המגיפות הנוראות שהיו בזמנם, ולמד כן בביאור דברי הגמרא שעוסקת בדֶבֶר ממש, עאכו"כ על שאר מגיפות וחולאים אחרים הקלים מזה. וזאת ידענו, שבכל הדורות קיימו את לימוד התורה דרבים והתפילה בציבור גם כשהיו שרויים במצב של סכנה, ובכל עת צרה וצוקה עשו כל טצדקי וטיכסו עצה היאך לא לבטל ולא לסגור ח"ו על מנעול ובריח את בתי המדרשות והישיבות והת"ת לתשב"ר. וכה כתב הגר"ח פאלאג'י זיע"א בספרו רפואה וחיים (דף י"ח אות מ"ח), וז"ל: "הבל תינוקות של בית רבן, ותפילה בציבור בעשרה, הוא ענין גדול ותקנה לזמן מגיפה כמו שכתב הרשב"ש", עכ"ד. ויש בדבריו אלו גם הוראה להלכה שבעת מגיפה יש לקיים הלימוד והתפילה בציבור , וגם עצה לשעת מגיפה להגביר הלימוד והתפילה בציבור לישועה ורפואה. ויה"ר שיתקיים בנו במהרה "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ד' רופאך".
המשך 07:30 28.04.2020שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר