שורת עורכי דין פנתה היום (שני) לראש הממשלה, בנימין נתניהו, בדרישה כי יעביר החלטה שמבטלת את הקמת ועדת מח"ש אשר אושרה אמש על ידי הממשלה. במידה והדבר לא יעשה, מאיימים עורכי הדין כי יעתרו לבג"צ נגד החלטת הממשלה.

עורכי הדין כתבו כי "החלטת הממשלה התקבלה בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה. ביסוד החלטות הממשלה עומדים טעמים פוליטיים ושיקולי בחירות אסורים וזאת בנוסף לעובדה שהיא התקבלה על ידי ממשלת מעבר והיא חורגת באופן מובהק ממגבלות האיפוק והריסון החלות על ממשלת מעבר בתקופת בחירות, ועל כן דינה בטלות ולמצער להתבטל".

בשל כך, דורשים עורכי הדין מראש הממשלה כי יודיע "בתוך 48 שעות ממועד מכתבנו זה, כי בכוונתך להביא לאישור הממשלה כבר בישיבת הממשלה הקרובה, החלטה על ביטול הקמת ועדת הבדיקה הממשלתית, ולחילופין על השהיית או דחיית הקמתה, וזאת עד לאחר סיום סבב הבחירות הנוכחי והקמת ממשלה שאיננה ממשלת מעבר".

עוד הוסיפו ואיימו כי במידה והדבר לא יקרה – יעתרו לבג"צ, וכן כי הטיוטה לעתירה כבר מוכנה: "ככל ולא תודיע כאמור, בכוונת מרשינו לעתור לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ, בדרישה ליתן צו על תנאי המורה עליכם להתייצב וליתן טעם מדוע לא תבוטל החלטות הממשלה אשר ניתנה בניגוד להוראות הדין ובמסגרת העתירה לבקש צו ביניים שיאסור על פעולת הוועדה עד להכרעה בעתירה, טיוטת העתירה מצורפת למכתבנו זה לעיונך".

כזכור, הממשלה אישרה ביום ראשון את הקמת וועדת הבדיקה הממשלתית בעניין מח"ש, אותה הציע שר המשפטים, אמיר אוחנה, למרות התנגדותו הנחרצת של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.

כפי שפרסמנו בסרוגים, אוחנה היה צפוי להעלות את הצעתו, למרות התנגדות היועץ המשפטי לממשלה, וזאת לאחר שבעבר, מנדלבליט אישר לשר לבטחון פנים, גלעד ארדן, למנות מפכ"ל ונציב שב"ס קבועים למרות ממשלת המעבר מפאת אורך זמן קיומה.

טיעונו של השר בהודעתו כי יביא את אישור הוועדה לממשלה היה שהוא רצה להביא את מינוי הוועדה בעבר, אבל נמנע בגלל ממשלת מעבר. בנימוק לסיבת הבאת אישור הוועדה לממשלה דווקא עכשיו, כתב שהדבר יתקיים כיוון ש"העולם שבחוץ איננו קופא על שמריו רק משום שיש עוד בחירות, והציבור זכאי למענה".

במכתב ההתנגדות, היועמ"ש כתב לשר המשפטים: "מעבר לקושי היסודי הנובע מהעובדה שבמצב הדברים הנוכחי הממשלה אינה מכהנת מכוח אמון הכנסת אלא מכוח עיקרון הרציפות בלבד, שני חששות מרכזיים אשר עליהם הצביעה הפסיקה עומדים ביסודן של מגבלות האיפוק והריסון".

מנדלבליט פירט: "האחד – חשש מפני יצירת עובדות מוגמרות אשר עלולות להעמיד את הממשלה הנבחרת בפני מצב בלתי – הפיך, ואשר בגינו נקבע כי, ככל הניתן, יש להימנע מקבלת החלטות בלתי-הפיכות שעלולות לכבול את ידיה של ממשלה עתידית כזו או אחרת; והשני – חשש מוגבר להעדפת האינטרס המפלגתי הצר על פני האינטרס הציבורי, אשר בגינו נקבע כי יש להיזהר מפני שימוש לרעה בכוח השלטוני ובמשאבי המדינה לתעמולה או להשגת יתרון לא הוגן למפלגה או למועמד".

ראש הוועדה שאמורה לקום, השופט הרן פינשטיין, ידוע כמבקר חריף של הפרקליטות ואף תקף את היועמ"ש עצמו כשאמר ש'יש ליקוי מאורות בתיקי נתניהו' וכי 'השיקולים הם לא רק משפטיים'. במכתבו לשר המשפטים, היועמ"ש מתייחס למינויו של פינשטיין וביקורתו כלפי הפרקליטות.

מנדלבליט כתב: "יצוין כי יו"ר הוועדה המיועד, השופט בדימוס הרן פיינשטיין, הביע בעבר במספר הזדמנויות את עמדותיו לגבי פרקליטות המדינה, אליה שייכת מח"ש. כך, למשל, בפוסט שפרסם ברשת החברתית "פייסבוק", כתב: "היום איבדתי את שארית האמון שהיה לי בנציגי התביעה האמונים על אכיפת החוק באופן ראוי. אסור להתפתות לדברי החלקלקות של שומרי הסף למיניהם"; ובפוסט אחר: "מי שינסה לשכנע אותי כי לפרקליטות אין שיקולים זרים לשיקולי המשפט הטהור יצטרך לעמול קשה".