"כתבנו בשטחים הכבושים, רועי שרון היה בבית המשפט היום", כך בחר ירון לונדון להציג את רועי שרון, כתב חדשות ערוץ 10 ביהודה ושומרון.

צפו באייטם מתוך התוכנית לונדון וקירשנבאום

[[[http://www.youtube.com/watch?v=b9SEqMtOOg8&feature=youtu.be]]]

היום (ה')  מגיב לדברים, דרור אידר, פובליציסט ב'ישראל היום' כשהוא מפרסם בדף הפייסבוק שלו התייחסות ארוכה לאירוע:

"אם – לפני שהחל בדיווח – היה רועי שרון אומר לירון לונדון שהציג אותו באגביות "כתבנו בשטחים הכבושים" (קשה לחשוד בלונדון שאינו רגיש למילותיו) – "זו דעתך, ירון. אני כתבנו ביהודה ושומרון. לא כבשנו את המקומות האלה מאיש" או אפילו משהו חלבי יותר, אבל כזה שישים את לונדון במקום שנוי במחלוקת – מה היה קורה? האם היה מאבד את משרתו?"

אידר מוסיף וטוען כי עיתונאים ימניים ובעיקר דתיים, מרגישים במערכות החדשות השונות כאורחים: "משיחות פנימיות אני יודע שהנחת היסוד במקומות הללו היא שבעלי הבית הם לונדון וקירשנבאום (כמשל), או נחום ברנע, או אמנון אברמוביץ וכן הלאה."

"רועי שרון ודומיו הם רק אורחים. גם אם יש להם משרה ומשכורת קבועות. ובכל זאת, מה היה קורה לו פעם אחת, סוף סוף, היה אחד מעבדי הרוח מתמרד ואומר "עד כאן!", הן רוב הציבור חושב כמוני; זה לונדון וברנע ואברמוביץ שנמצאים במיעוט, אז כיצד הם מרגישים בעלי הבית ואילו נציגי הרוב מרגישים אורחים לנצח?"

אידר טוען כי התשובה נמצאת במישור הפסיכו-פוליטי, לפיו "השינוי התודעתי מתחיל במתיחת גבולות השיח בידי מי שבידם המיקרופון או העט והמקלדת אל עבר מה שנראה היום לא מקובל בשיח התקשורתי ("לא שטחים כבושים; אדמת אבותינו, יהודה ושומרון"), אבל הוא נחלת רוב הציבור, וגם – כמעט שכחנו – האמת העמוקה."