הרב אנחנו בעד הפרדת דת ומדינה או מדינה יהודית? - סרוגים

הרב אנחנו בעד הפרדת דת ומדינה או מדינה יהודית?

הרב אבינר בראיון: יש רק שלוש קבוצות מיעוט שמתנגדות לסטטוס קוו בנושא דת ומדינה. שונות. א. חרדים קיצוניים, כי הם באופן מוחלט נגד המדינה. ב. חילונים קיצוניים, כי הם באופן מוחלט נגד התורה. ג. דתיים-לאומיים ליברליים המעוניינים למצוא חן בעיני החילונים

author-image
הרב אנחנו בעד הפרדת דת ומדינה או מדינה יהודית?
  (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הפרדת דת ומדינה – ראיון עם ראש ישיבת עטרת ירושלים ורב הישוב בית-אל הרב שלמה אבינר.

מידי פעם עולה הנושא של הפרדת דת ומדינה, באופן מלא או חלקי, ובמיוחד לקראת הבחירות. הדוגלים בכך אינם נגד הדת, אלא טוענים שזה ענין הפרט, הרשאי לקיים תורה ומצוות כפי רצונו, אך המדינה בתור מדינה אמורה להיות חילונית, ושאי אפשר לכפות על הפרט שום מצוה בתורה.

זו חזרה לפני אברהם אבינו, אליו נאמר ואעשך לגוי גדול. ובספר דברים מבואר כי מי גוי גדול, אשר לו אלהים קרובים אליו, ומי גוי גדול, אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת.

במילים פשוטות: יהודים צדיקים.

לא רק. אנשים צדיקים יש בכל העולם, צדיקי אומות העולם, חסידי אומות העולם, לפני אברהם אבינו, בזמן אברהם אבינו ואחר אברהם אבינו. אנו מדברים על אומה, ממלכת כהנים וגוי קדוש. זאת המהפכה האלהית ביחס לאברהם אבינו.

למה זה כל כך חשוב?

כי המין האנושי אינו מורכב רק מיחידים, אלא גם מעמים. וכמו שהאור האלהי צריך להתגלות בפרט, עליו להתגלות בכלל, כלומר מדינה שמתנהלת על פי דבר ד'.

אבל מה נעשה אם יש יהודים שלא מבינים זאת?

אז יש שתי אפשרויות: או להקים שתי מדינות נפרדות, אחת מדינה יהודית ואחת חילונית, או ללמוד להסתדר יחד.

איך אפשר להסתדר יחד? זה מסובך

הכל מסובך על פני הכדור הארץ. לכן העם היושב בציון החליט לייצב את המצב שהיה לפני קום המדינה, מה שהרב זרח ד"ר ורהפטיג כינה סטטוס קוו Status Quo. זאת אומרת מדינה יהודית, אמנם לא לגמרי, אלא מבחינה מסויימת.

האם על פי ההלכה יש מקום לוויתורים בתחום זה?

ודאי לא. אך יש מקום לסבלנות. אך ברור שאין לבטל את הסטטוס קוו או לכרסם אותו.

אבל אם העם לא רוצה, כיצד אפשר לכפות עליו?

רוב העם מסכים. יש רק שלוש קבוצות מיעוט שמתנגדות מסיבות שונות. א. חרדים קיצוניים, כי הם באופן מוחלט נגד המדינה. ב. חילונים קיצוניים, כי הם באופן מוחלט נגד התורה. ג. דתיים-לאומיים ליברליים המעוניינים למצוא חן בעיני החילונים.

מה קבע הסטטוס קוו?

בהתחלה ארבע נושאים: שבת (במוסדות ממשלתיים ובעסקים פרטים), כשרות (בארגונים ממלכתיים וקביעתה במדינה על פי הרבנות הראשית), נישואים (רק על פי תורה, וכן גירושים), חינוך (עצמאות לחינוך דתי). במשך הזמן עלו עוד סוגיות כגון מיהו יהודי (בנוגי לגיור ולחוק השבות),צניעות בצבא,מעמד הרבנות הראשית.

קודם הזכרנו את הביטוי מדינה יהודית. אבל הרצל קרא לספרו: מדינת היהודים ולא המדינה היהודית

אנו לא פוסקים הלכה על פי הרצל. על כל פנים, נכון שכך הוא שמו בעברית וכן בגרמנית Judenstaat, אבל בשפות אחרות הוא נקרא המדינה היהודית, כגון באנגלית The Jewish State, בצרפתית L'Etat Juif, וביידיש די יידישע מדינה.

נחזור לענייננו. במדינה יהודית, גם בתבניתה העכשווית, יש חילונים שסובלים.

נכון. יש גם דתיים שסובלים. במדינה, אי אפשר לעשות כרצון איש ואיש, כמו שרצה אחשוורוש. אי אפשר לעצב את המדינה כרצון איש ואיש. כבר אמרו: חוק זכויות הפרט הוא חוק צרת הכלל. וכבר הסביר הרמב"ם במורה נבוכים שגם חוקי הטבע אינם עושה כרצון איש ואיש. השמש היא טובה מאוד, אך לפעמים הפרט סובל ממנו. מים, הם טובים, אך לפעמים הפרט סובל מהם. הוא אומר שכן הוא בתורה: טובת הכלל קודמת לטובת הפרט. יש פרטים שמופלים לרעה ויש פרטים שמופלים לטובה. אבל הכלל מרוויח (מורה נבוכים ג לד).

אבל למה שהחילונים יסכימו עם זה?

רובם מסכימים מתוך אחריות לאומית. למשל, אם תהיה הגדרת מי יהודי וגיור לא על פי ההלכה, יהיו כאן שני עמים, וזה יהיה אסון. וכן אם יהיו גירושים לא על פי ההלכה, יתרבו ממזרים וגם יווצרו חלילה שני עמים.

אך האם אין זה סותר את הדמוקרטיה?

לא פוסקים הלכה על פי דמוקרטיה, אלא על פי תורה. כלומר אפשר לקבל דמוקרטיה אם אינה סותרת את התורה. לא מדינה דמוקרטית-יהודית אלא יהודית-דמוקרטית.

אבל, בין כך ובין כך, יש כאן סתירה במילים: אם היא יהודית, היא אינה יכולה להיות דמוקרטית, כלומר שהעם מחליט בכל דבר?

תלוי כיצד מגדירים דמוקרטיה. יש גם מושג של דמוקרטיה הסדרית.

מה זה?

מושג שקיים כבר 50 שנה, של הפילוסוף ארנד ליפהרט Arend Lijphart, כלומר Consociationalism.

מה זה?!

מה שקורה בארצנו במידה מסויימת. וגם בכמה מדינות בעולם המערבי. אצלנו, ליתר דיוק, זו דמוקרטיה תאגודתית.

ובסיכום?

ודאי לא הפרדת דת ומדינה. זה רעיון של ג'ון לוק John Locke, שכנראה הביא ברכה לגויים, אבל לא לנו הוא, לא לנו. וכן באמריקה הפרדת הכנסיה והמדינה של ג'פרסון Jefferson: Separation of Church and State.

בעצם, למה אצלנו זה שונה?

כי היהדות אינה דת לחוד או לאום לחוד. אלא דת-לאום.

סיכום נוסף

ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ.

==

הדברים נאמרו לקראת שבת ההסברה הארצית שתתקיים השבת תחת הכותרת "יהדות ומדינה, מחברים". במסגרת שבת ההסברה, יתקיימו שיעורים במאות מקומות שונים ברחבי הארץ, במטרה לחזק את הציבור לתמוך בבחירות במפלגות אשר אשר יחזקו את היהדות במרחב הציבורי בישראל.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
3 תגובות - 3 דיונים מיין לפי
1
יישר כח לרב
שלום | 08-04-2019 13:01
הרב כתב שהסטטוס קוו לא קדוש מצד עצמו, אלא הוא מעין פתרון ביניים כזה. השאלה היא האם במצב כמו שלנו שיש כרסום מתמיד בסטטוס קוו אין מקום לחפש פתרון אחר אמיתי יותר שגם פותר בעיות מהשורש וגם מקובל על כולם בדומה למה שפייגלין מציע. אני חושב שכן ולכן אני #מצביע_זהות
2
845 אקספרס
נועם | 09-07-2019 16:48
845 אקספרס
3
משוואה נתונה
יחזקאל | 24-07-2019 4:03
אינני יכול שלא להזכיר דוקא את ניר ברקת בראיון שנעשה איתו והוא התייחס לסטטוס-קוו (משוואה נתונה) במילים אלו: מה זה סטטוס-קוו? אומר לך איך אני מסביר את המושג: כל צד צריך להתפשר על מה שהוא בשביל השני... מדהים! ניר ברקת פחות מקובל כאדם לציטוט, אבל איך שהוא צודק! בפרט על רקע איך שהמדינה נגררת ומתנהלת בדורנו!