פוליטיקה קיומית – קווים לדמותו של אחשוורוש - סרוגים

פוליטיקה קיומית – קווים לדמותו של אחשוורוש

במערכת הפוליטית הזו ישנו מלך, הוא המולך מהודו ועד כוש. שליטה ב-127 מדינות היא מלאכה מורכבת ביותר. חקירת דמותו וכושר ההנהגה המדינית של אחשוורוש אל מול מרדכי

פוליטיקה קיומית –  קווים לדמותו של אחשוורוש
  צילום: שאטרסטוק

זהו לא עוד סיפור יהודי סטנדרטי, זוהי מלחמת קיום. מלכות כורש והצהרתו יורדים מעל במת ההיסטוריה ולאחריהן עולה אחשוורוש. גלות ה-70 שנה קרובה לסיומה, ובסופה בית המקדש השני אמור להיבנות על פי נבואת ירמיה: "כי לפי מלאות לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם".

ההתגוששות הפוליטית בשושן הבירה מרקיעה שחקים. צרי יהודה ובנימין מנהלים קרב עיקש, בעיקר במישור המדיני, על מנת להפסיק סופית את בניית בית המקדש השני. אליהם חובר המן העמלקי ובחפצו העיקרי להביא להשמדה סופית של עם ישראל הם בונים יחדיו סיעה אנטי ציונית-ישראלית כנגד העם היהודי.

בתוך כל הסכנה הרוחנית-קיומית של עם ישראל, נמצא איש ימיני, מרדכי. בראות מרדכי שישנו קושי בתהליך שיבת ציון הוא מחליט לעזוב את ארץ ישראל, אליה עלה בעקבות הצהרת כורש, ולעבור לקרבת ממשלת אחשוורוש. "ומרדכי יושב בשער המלך", שם הוא ינסה לרכוש לעצמו מעמד פוליטי אשר בעזרתו יוכל להשפיע על בניין בית המקדש.

במערכת הפוליטית הזו ישנו מלך, הוא המולך מהודו ועד כוש. שליטה ב-127 מדינות היא מלאכה מורכבת ביותר. מעניין לחקור את דמותו וכושר ההנהגה המדינית של אחשוורוש, ובכך ארצה לעסוק במאמר זה.

כוסו כיסו וכעסו

"א"ר אילעאי: בשלושה דברים אדם ניכר – בכוסו ובכיסו ובכעסו. ואמרי ליה: אף בשחקו"

"כוסו כיסו וכעסו" של אחשוורוש מככבים לאורך כל המגילה. שבעה משתאות שונים עושה אחשוורוש בתקופת שלטונו. באופן די מרשים ניתן לראות שאת מרב ההחלטות החשובות אשר לקח אחשוורוש הוא נטל מתוך שכרות, כעס או שניהם יחדיו.

כוסו של אחשוורוש הובילה אותו לבצע החלטות די משונות. היין הרב שזרם בדמו של אחשוורוש 'מחליט' לקרוא לושתי המלכה על מנת להראות יופייה לשריו. משסירבה ושתי להופיע בפני אחשוורוש, לפי חלק מהפרשנים, גזרה על עצמה מיתה. לא אחשוורוש המחליט, להט כעסו הכריע את חייה של אשתו. ובכן, 'כשוך חמתו' של אחשוורוש שואל הוא את סריסיו היכן ושתי, והם מזכירים לו שהוא גזר עליה מיתה. בכעסו הוא הורג את יועציו, כמאשימם, כמו פוליטיקאי מדופלם, על החלטתו להרוג את ושתי.

אף בתליית המן נראה שהמלך אינו חוקרו. כאשר הוא רואה את המן נופל על מיטת אסתר, בחמת זעמו מורה על תלייתו. ממלך היה מצופה להמתין על מנת לבדוק עילת ההרג, ובמקום זה הוא מחפש את העץ הקרוב ביותר לסיים את מלאכת המוות. שוב נדמה שהכעס הוא המולך מהודו ועד כוש.

מילותיו של הרב קוק באורות הקודש חלק ג' מסמלות את מצבו של אחשוורוש: "כשרואים אנו איזו כיתה או מפלגה מדברת תמיד את דבריה בכעס, הרי לנו סימן שאין לה דעת, שאין לה תוכן במה למלא את הריקניות שבה".

פרנויה

אחשוורוש הוא פוליטיקאי חרד. הלחץ גובר עליו כמעט בכל סיטואציה בה הוא מריח ששלטונו בסכנה. לאחר הריגת בגתן ותרש סריסיו אשר תכננו את מיתתו, נאמר בפסוק: "אחר הדברים האלה גידל המלך אחשוורוש את המן". עלינו לשאול, מה פשר הקשר בין תכנון הריגת אחשוורוש לגידול המן? למעשה, אחשוורוש מבין שישנם הרוצים להורגו ולכן הוא מגדל את המן. מינוי זה בא לומר לכל מבקשי רעתו – המן הוא הכתובת, אליו תכרעו ותשתחוו. אם ברצונכם להרוג את השולט במלכות, הנה לכם המן. הוא הוא זה שמעל לכל השרים

.כך גם לגבי ושתי. סירובה לבוא להצגתה בפני השרים מעלה במוחו של אחשוורוש חשש. ושתי בעלת 'דם כחול' והרי היא בתו של בלשאצר מלך בבל, ולכן אחשוורוש מריח מרידה במלכות. המלך מכריע במהרה על הריגת אשתו. זה לא במקרה. החשש מלווה את אחשוורוש בכל חייו. וזוהי גם הסיבה שהוא מורה כליה על היהודים, בשנייה הראשונה שהמן מנגן לו על חששותיו למלכותו.

כרצון איש ואיש

ישנן כמה שיטות מוכרות בהיסטוריה על מנת לנהל ממשל. גרמניה הנאצית האמינה בכוח. תחת שלטונו של היטלר הפכה גרמניה למדינה טוטליטרית, שבה שלטה המפלגה הנאצית כמעט בכל תחומי החיים. לעומת זאת, ארצות הברית של אמריקה היא מדינה הדוגלת בחופש האזרח ובמינימום פגיעה בחייו. שלטונות מנוגדים אלו מזכירים במעט את השליטה הקדומה של נבוכדנצר ואחשוורוש.

נבוכדנצר מלך בבל משל באמצעות כוחו. כאשר הוא חולם על סוף מלכותו, מרוב הבהלה הוא שוכח את חלומו. נבוכדנצר הורג את יועציו כיוון שהם לא מצליחים להסביר לו את החלום ופשרו. דניאל מבאר לו את חלומו אשר מסמל שמלכותו תשכח. הוא מקבל את דבריו של דניאל, אך מחליט להילחם בגורלו. הוא מקים פסל ענק מזהב ומביא את כל העמים להשתחוות בפניו, על מנת לסמל שמלכותו לא תכחד לעולם. וכך מחסל כל מחשבה של התקוממות. שלטון דומה מאוד להיטלר אשר חיסל כל הזדעקות כנגדו.

ובחזרה למלך אחשוורוש, אשר דרכו מזכירה את שיטת ארה"ב, אך צעד קדימה עד כדי איבוד עצמיותו. המגילה פותחת בתיאור של המשתה המרשים שעשה אחשוורוש לכל שריו ועבדיו. "והשתייה כדת אין אונס כי כן יסד המלך על כל רב ביתו לעשות כרצון איש ואיש". אחשוורוש נוהג במינימום פגיעה באזרח ובמטרתו רווחת האזרח. לדידו כאשר האזרח שבע ומרוצה- המלכות מרוצה. הוא בעצם מאכיל את הציבור בלחם ושעשועים, על מנת ליצור שליטה.

לכאורה זה דבר מבורך. אזרח שבע ומאושר, ישנו סיכוי נמוך שימרוד במלכות. אך אצל אחשוורוש שיטה זו מתגלה כרפיסות שלטונית. התאמצותו של אחשוורוש לרצות את כולם פוגעת בממלכתו. מדינאי המחליט לנהל את מדינתו כרצון כל אדם ואדם, הוא אינו עקבי ומתנהל כמו בובה על חוט.

"כל הרוצה ליטול יבוא ויטול". יחסי הציבור של אחשוורוש טובים מדי. הוא מכבד את רצון הבוחר, אף אם בזה אחר זה נכנסים הבוחרים. בחמת זעמו של המן על מרדכי הוא נותן לו אישור לחסל עם שלם. אחשוורוש אפילו לא שם דעתו על חיסול היהודים וכבר מביא את טבעת המלך להמן. "כטוב בעיניך" אומר אחשוורוש להמן. אדוני המלך החליט בעצמו על הכרעה זו? לאחר מכן כאשר אסתר מבקשת על עמה – הוא בהלם שנתן החלטה שכזו, ומבטלה בהמשך.

אף בבחירת אשתו הוא מיישם את דעת הקהל. כל אומה רצתה שהמלכה המיועדת תגיע ממולדתה, מאינטרסים פוליטיים. אסתר אינה מגדת עמה ומולדתה, מה שגורם לכל מדינה לסבור שאסתר מגיעה מארצה. "ותשא חן וחסד לפניו". הרי שכולם מרוצים, וממילא דבר זה מוצא חן בעיני אחשוורוש.

טוב מושל ברוחו מלוכד עיר

בראייה פשוטה נראה שאחשוורוש באמת מושל. 127 מדינות תחתיו, הרצים יוצאים דחופים למשמעתו. יש לו מערכת משומנת של שרים ויועצים. אך האמת שהוא לא באמת שולט. סקירת החלטותיו, אופן ביצוען וכן התנהגותו מגלים פוליטיקאי חלש, דבר שמשליך באופן ישיר על מלכותו. לראייה בגתן ותרש לא חוששים לתכנן לפרטי פרטים את מותו מטרים ספורים מכיסאו. הדמוקרטיה בה הוא דוגל, הופכת כל שר למלך, ומלך לאזרח קטן.

אף שנראה שאחשוורוש עושה סימנים של שליט רציני, לאחר בירור, מובן שלא כך הדבר. גם כאשר הוא מתייעץ עם סריסיו על מנת לקבל את ההחלטה הנכונה, הוא מחליט בקלות ראש, ולבסוף אף הורג את היועצים כנאמר לעיל. אחשוורוש מתדיין עם יועציו רק משום שהוא זקוק לאישור להחלטותיו, החרטה שהוא מביע כאשר קם מכעסו מהווה ראייה ניצחת לכך.

המשותף לתכונותיו של המלך אחשוורוש הוא חוסר השליטה העצמית. מנהיג הרוצה לשלוט בממלכתו זקוק לביטחון ושליטה עצמית. הוא אינו יכול לנהל ממשל כאשר הוא מנוהל על ידי פוליטיקאים בעלי אינטרסים אשר מנווטים את הממלכה כפי ראות עיניהם.

חלומו הגדול של אחשוורוש היה לשבת על כיסאו של שלמה המלך. מלכות שלמה עשתה רושם על העמים דורות קדימה. שלמה המלך נתפס כסמל לשלטון חזק. אחשוורוש חלם אך כנראה לא למד את מה שאמר שלמה המלך במשלי: "טוב מושל ברוחו מלוכד עיר". שיטת מלכות אחשוורוש מלמדת אותנו שאדם היודע למשול ברוחו, לשלוט ולנהל את מחשבותיו ורגשותיו הפנימיים, טוב יותר מהלוכד עיר והשולט באנשים רק מצדם החיצוני. אחשוורוש לא השכיל לשלוט בעצמו ונתן לסובבים לשלוט בו.

באופן די מוזר המלך אחשוורוש, אשר מוזכר במגילה 200 פעמים, הוא רק כוכב משנה. המלך אחשוורוש אפילו לא זכה להיאמר בסוף קריאת המגילה בהזכרת הרשעים. המלך אשר מכריע על כליית היהודים ואיבודם – אינו נחשב אפילו לארור. הכוכבים העיקריים הם מרדכי אסתר והמן. הם אלו שמתחרים על ליבו של המלך אשר פוסק 'כרצון איש ואיש', השאלה מי ביקש ראשון מהמלך.

שמו של הקב"ה איננו במגילה. חז"ל מלמדים אותנו לגלות את ההסתר שבמגילת אסתר. עלינו לחפש את היד האלוקית אשר מובילה את הגאולה של עם ישראל. להבדיל אלפי הבדלות, אחשוורוש. המלך אחשוורוש נמצא בכל רחבי המגילה, אך צריך לחפש טוב טוב כדי למצוא אותו.

ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה

לעומת דמותו הרכה של אחשוורוש ניצב מרדכי היהודי. מרדכי הוא פוליטיקאי ממולח ובעל עקרונות, ועל כן הוא מייצר אסטרטגיה רחבה כדי ליצור מהפך ובכך להציל את חיי היהודים. 'מרדכי בלשן' מבין שיש לו עם שלם על הגב, ובהבנה זו הוא יוצא לקרב פוליטי. בעצם הוא האדם שמתכנן את ה'ונהפוך הוא' של פורים.

המן, אויבו של מרדכי משכבר הימים, הוא אסטרטג מעולה ובאופן די גאוני הוא כמעט מצליח במזימתו. מרדכי מריח את המן ומזימותיו עוד מהיותם מפקדים בצבא, ומחליט לפעול כאמור. חשיפת התכנון של בגתן ותרש על ידי מרדכי הועילה לו בהמשך, המלך אחשוורוש גומל לו טובה וחפץ ביקרו. אחשוורוש מרכיב את מרדכי על סוס ומוקיר לו טובה על הצלת חייו. בסופו של דבר, אחשוורוש במהלך פוליטי חכם, ואולי נדיר, מקרב אליו את האדם שהציל את חייו. נדמה שההחלטה הטובה ביותר שלקח אחשוורוש היא המינוי של מרדכי למשנהו בסוף המגילה.

לאחר עליית מרדכי לגדולה מורגש שינוי בממלכה. הדעה היא אחידה ויש דרך, כבר אין יועצים רבים אשר מטים את מחשבת המלך. "כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות". אפילו ישנה העלאת מיסים לאחר ההנחה שעשה בתחילת המגילה. נדמה שאחשוורוש מסיק בעזרת מרדכי שהמלכות צריכה להיות חזקה ולא רופפת, מלך צריך לשלוט. אמנם דעת האזרח חשובה, אך המלך הוא הריבון והוא המחליט.

מרדכי מציג בפנינו הנהגה למופת. העמידה על עקרונותיו, הצילה וקידמה את הקמת בית המקדש. "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה". על אף שכולם כורעים הוא ניצב מול המן. מרדכי מדגים לנו הנהגה נכונה. כיצד צריך לנווט בשעת קושי ומשבר, כיצד כנגד כל הסיכויים ניתן להפוך את הקערה על פיה. מהפכת פורים נוצרה בזכות הישענות על מטרה ואי רפיסות בדרך.

מרדכי מלמד אותנו דבר חשוב, ומאידך אף אחשוורוש. כאשר אדם המנהיג את חייו נצרך לקבל החלטה, לאחר שהחליט מתוך כובד ראש והתייעצות, עליו ליישם החלטה זו בכל הכוח ולא לחפש באופן קבע כיצד לרצות אחרים. כמו במלכות, כך בחייו של האדם – שמירה על שפיות והכוונת מטרה תביא את האדם לשליטה עצמית והתקדמות רוחנית.

איך זה נגמר?

"כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשוורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו". ובסוף מרדכי אחרי כל פועלו, כמו פוליטיקאי אמיתי- 'רצוי לרוב אחיו', ולא לכל אחיו.

הכותב: מתנאל חג'אג', תלמיד ישיבת ההסדר קרני שומרון

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
31 תגובות - 30 דיונים מיין לפי
1
.
א | 18-03-2019 18:31
בין המאמרים היפים שיצא לי לקרוא על פורים , תודה ;)
2
מאמר מעניין
יום טוב בססה | 18-03-2019 18:44
הסתכלות מעניינת על המגילה, קריאה חדשה מרעננת ונאמנה למסורת תודה ויישר כח
3
ניתוח מרתק ומעמיק
דוד בורשטיין | 18-03-2019 18:49
מתנאל ידוע ביכולת הניתוח העמוקה שלו, מרתק לראות הקישור וההתאמה לחג הפורים. מחכים למאמרים נוספים!
4
אהבתי
יאיר גוגנהיים | 18-03-2019 19:02
מאוד נהניתי לקרוא. אשמח לעוד
5
מאמר מעניין!
יגאל אברהמי | 18-03-2019 19:04
6
יפהה
זוכר אותך עוד מתוניס | 18-03-2019 19:55
מאמר מקסים לבחור נאה ביותר. אותך לבת שלי משו משו גועל של נפש
7
אהבתי , מעניין מה יהיה הדבר הבא שתרשום
שילת רות דמרי | 18-03-2019 20:11
אהבתי , מעניין מה יהיה הדבר הבא שתרשום
8
על מאמר של מתנאל
נתנאלה שרי | 18-03-2019 20:38
מדהים! באיזו אומנות השחלת בין עבר הווה ועתיד. נהנתי!
9
מאמר מעניין מאוד!
דוד פחימה | 18-03-2019 21:44
יפה שאתם נותנים במה לכותבים צעירים מוכשרים, זה בהחלט עשוי לדרבן כותבים נוספים ליצירתיות
10
העמקתי מאוד
דוד | 18-03-2019 21:51
מרשים ביותר, כתיבה מקצועית
11
מאמר מאלף ומעלף
אבנר חג'אג' | 18-03-2019 22:08
מאמר ממצא ומבאר את הנעשה בתקופות שונות. שזירה של הווה עבר ועתיד.. כל הכבוד.
12
מאוד אהבתי!!
טוהר חג'אג' | 18-03-2019 22:41
אחי היקררר, כתבת כל-כך יפה! מאמינה בך מאוד ואני בטוחה שתעלה לגדולות!
13
מאמר מעניין ומרתק
אוריה | 18-03-2019 22:49
אהבתי
14
נהנתי מאוד לקרוא את המאמר!
אסף סגרון | 18-03-2019 23:27
ניתוח והסתכלות על המגילה בצורה עמוקה, בהירה, אקטואלית ומרעננת! אשמח לקרוא עוד מאמרים כאלו.. עלה והצלח בעזה!
15
מאמר מנוסח היטב
חבר ישן | 18-03-2019 23:44
רואים שהשקעת רבות בכתיבת המאמר, יפה מאוד! התוכן, הסגנון, הבהירות. פשוט טוב. מחכה לקרוא עוד מאמרים מפרים שלך באתר
16
מדהים להפליא!
יאיר | 18-03-2019 23:44
שדירה מרנינה של מהלכים בתוך המגילה. מהנה :)
17
מעניין
תאופיק | 18-03-2019 23:46
אחלה רעיון שחידשת לי שכויח עצום
18
מאמר מעמיק ומעניין..
אביאל משה | 19-03-2019 0:04
נחמד לראות את סיפור המגילה מנקודת מבט זו, כל הכבוד לך מצפים לראות עוד פירות מכתב ידך..
19
תותח. מאמר מקסים!
אושרי | 19-03-2019 0:09
מאמר מעניין ומעורר חשיבה
20
תותח!
ראובן ולטפרייד | 19-03-2019 0:10
מאמר יפה מאוד, נהיר וקולח!
21
לא מסכים!!
יובל אשרוב | 19-03-2019 0:10
מתנאל, מאמר יפה מאוד ומושקע אך יש בו דברים שאיני מסכים עליהם, אשמח לדון איתך בפרטי על כך.
22
יפה מאוד!!
אברהם | 19-03-2019 0:15
חזר וברוך כתבה מעולה תובנות מרשימות.
23
יפה מאוד!!
אלעד | 19-03-2019 0:28
שמחתי לקרוא את המאמר שלך. אשמח אם תכתוב פה יותר!
24
מאמר מצויין! נחמד להכיר כותבים חדשים:)
ויצמן | 19-03-2019 1:35
עלה והצלח, מחכה לקרוא עוד ממך.
25
אלוף העולם!
ידידיה קלזן | 19-03-2019 8:50
מאמר מאוד מעניין ועכשווי!! תודה!!
26
מאיפה הוכחת שמרדכי היה פוליטיקאי?
ירוחם | 19-03-2019 12:44
לא הבנתי עד הסוף...
תשובה
מתנאל | 19-03-2019 13:35
פוליטיקה היא פעילות אקטיבית על מנת להגיע להחלטות מדיניות. במאמר ניסיתי להוכיח שמרדכי מנסה להשיג לעצמו מעמד פוליטי על מנת להמשיך את הבנייה של בית המקדש.
27
נהניתי לקרא את המאמר
אליאור | 19-03-2019 22:38
מתנאל יתותח
28
יפה מאוד
עמית ענף | 20-03-2019 15:52
מציג את המגילה בזווית חדשה
29
מרתק
עזרא | 20-03-2019 20:27
נתנאל היקר. מאמר יוצא מן הכלל. זוית חשיבה אותנטית מקורית חצופה ודינמית. ירידה לעומק ובמקביל אתה מרחף מעל הכל כדי שהקורא לא יאבד אותך. כמו שאמרתי - יוצא מן הכלל. אדבר עם אמא.
30
יפה מאוד!
איתן | 21-03-2019 17:14
דבר תורה יפה מאוד ומעניין ! אשריך ! שתזכה להרבות בדברי תורה כאלה! חג שמח;)