טבילה תחת אש- בעוטף עזה דורשים מקווה ממוגן
ליישובי עוטף עזה אין מקוואות ממוגנים, בסבבי הלחימה ואזעקות הצבע אדום, נאלצות נשים רבות לפעמים לוותר על הטבילה או לחילופין לסכן את עצמן בכך שהן נוסעות ליישובים מרוחקים יותר
רק לפני כחודשיים נפל האסימון לנעמה סט, שעה שליוותה כלה לטבילה במקווה בערב חופתה והאזעקות תפסו אותן באמצע תהליך הטבילה. סט- דוקטור למשפטים, סגנית ראש המדרשה בבר אילן, ואשתו של רב קיבוץ סעד הרב ארי סט, הבינה שצריך ליזום מקווה ממוגן בעוטף עזה.
קיבוץ סעד, סמוך הגדר, מצוי במקום בו יש שבע שניות להיכנס למרחב מוגן כשיש מצב ביטחוני הפוקד תכופות את האזור. "כבר שנים אנחנו בתוך המצב הזה בו נשים לפעמים מוותרות על הטבילה או מסכנות את עצמן בכך שהן נוסעות ליישובים מרוחקים יותר", אומרת נעמה. "זו מצווה שצריכה להיעשות בלי המרכיב של הלחץ, גם בגלל המצווה עצמה וגם בגלל שזה נוגע במקום מאוד אישי".
כרעייתו של הרב מלווה נעמה נשים רבות לטבילה, הן כאלו שבאופן קבוע רוצות לטבול והן כלות שבאות בליל הכלולות. לקיבוץ סעד מגיעות גם נשים מכל הקיבוצים החילוניים מסביב הרוצות לטבול במקווה היחד בין קיבוצים רבים. "בכל עוטף עזה אין ולו מקווה טהרה אחד ממוגן", אומרת סט. "יש רק פרויקט בשדרות שעוד לא הסתיים".
נעמה שפועלת בעניין יחד עם שקמה כספי- יניב מרכזת וועדת דת בקיבוץ ומלמדת במדרשת לינדנבאום ושתיהן מנסות עכשיו להקים מקווה טהרה ממוגן בקיבוץ. הן כרגע בשלב הראשוני של התכנון. הן פנו למועצה הדתית, לקיבוץ הדתי וגם לפיקוד העורף, שם אמרו להן שיעזרו בייעוץ אך לא בתקציבים. והן מצפות שכל מי שחשובה לו המשפחה היהודית יתגייס למאמץ שלהן.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו