מדוע תלמוד התורה נמצא ב'רשימה שחורה'?

בתחילת דרכי בגרעין נתניה, נכנסתי לפגישה בעניין מסוים עם בכירה במחלקת החינוך בעיר. מיד היא אמרה לי: שמע, לפני שנעסוק בעניין שלשמו התכנסנו, אני חייבת לספר לך משהו. לאחרונה קיימתי סיור עם הממונה הארצי על הבינוי במשרד החינוך. במהלך הסיור העלינו את הצרכים השונים של מערכת החינוך בנתניה. כשהגענו לדרום העיר, סיפרתי לו על הקשיים המיוחדים שיש לחמ"ד כאן.

באותם ימים, כמעט 100% מתלמידי החמ"ד בדרום נתניה היו בני העדה האתיופית. שאר הציבור הדתי והמסורתי, שבאופן טבעי היה אמור להזין את בתי הספר האלו, הדיר את רגליו מהם. מטבע הדברים, בני העדה האתיופית החלו לברוח גם הם מבתי הספר הללו, והם הלכו והצטמקו במהירות. בעיר החלו הפגנות של בני העדה בדרישה לבתי ספר הטרוגניים שיתנו לילדיהם כרטיס כניסה להתערות טובה בחברה הישראלית.

כשסיפרה אותה בכירה לממונה על הבינוי את הקשיים הללו, הוא הגיב – "תביאו גרעין תורני". הבכירה נדהמה לשמע התשובה המפתיעה מאדם שאינו דתי. אך הממונה דבק בשלו, והרחיב – איני יודע להסביר זאת, אך בכל מקום שמספרים לי על בעיות דומות לאלו, אני שומע אחר כך שמביאים גרעין תורני, והבעיה נפתרת…

חלפו כמה שנים, ואף אנו בגרעין נתניה נתבענו, ברוך ה', להמשיך במפעלם של שאר הגרעינים התורניים. שר החינוך דאז, גדעון סער, החליט להפסיק את התופעה השלילית של בתי הספר ההומוגניים. מחלקת החינוך בעירייה חיפשה דרכים להביא אוכלוסיות נוספות לבתי הספר הללו.

כך קיבלנו פנייה מהעירייה וממשרד החינוך בבקשה לצאת למהלך משותף, שירים את בית הספר בשכונתנו. ביחד עם הגורמים הנוספים, גיבשנו מהלך שבית הספר יהפוך לתורני יותר, קרי – תגבור משמעותי בלימודי הקודש ונקודות תורניות נוספות, ודווקא מתוך נקודת חוזק זו ימשוך אוכלוסיות רחבות ומגוונות. המהלך היה מורכב, כיוון שהיינו צריכים להשיב את האמון בבית הספר בקרב האוכלוסיות שברחו ממנו. יצאנו למבצע 'פנים אל פנים', שבמהלכו פנינו באופן אישי להורים מתאימים וביקשנו מהם לשלוח את ילדיהם לבית הספר.

ההתחלה הייתה קשה מאד ופתחנו את המחזור הראשון במתי מעט. כעבור שש שנים בלבד, בזכות צוות מסור ואוהב ובזכות העובדה שתכנית הלימודים בבית הספר היא תכנית מתוגברת של תלמוד תורה עם לימודי ליבה, יפתחו בעז"ה בשנה הקרובה 4 כיתות א'.

ועיקר העיקרים, הילדים לא מגיעים דווקא ממשפחות 'תורניות'. למקום נוהרים ילדים ממגזרים רחבים מאד – דתיים, מסורתיים ואפילו כמה ממשפחות שאינן שומרות שבת, ומשכונות ברמה סוציו-אקונומית שונה, ילדי העדה האתיופית וילדי השכונה, וכמובן – ילדי משפחות הגרעין התורני כולל בנותיי היקרות שיחיו. כולם מכירים את תכנית הלימודים, ובאים למקום דווקא בגלל שהם רוצים להוסיף בלימוד תורה. ב"ה, כולם באים ביחד ללמוד את תורת ארץ ישראל האוהבת והמשמחת.

הגרעין ב'רשימה השחורה'

גוללתי כאן נקודה מסיפור יצירתו של בית הספר המחובר לקהילת הגרעין החינוכי בנתניה. אך כפי שציינתי לעיל, מדבריו של הממונה על הבינוי, אדם ללא אג'נדה בנושא, המסיח לפי תומו מתוך נקודת מבט ארצית, אני למד שסיפורנו מאפיין מהלך הקיים בגרעינים רבים בארץ. לתומי, חשבתי שכל מי ששמח בהגדלת החמ"ד ובהרחבת גבולות החינוך הציוני דתי, ישמח במעשינו. בוודאי כשיש כאן גם מעשה ציוני של קליטת עלייה ועשייה חברתית. אך יום אחד גיליתי, לתדהמתי, שאנו מצויים ב'רשימה שחורה' של ארגון המתיימר להגן על ערכי הציונות הדתית ולפעול להרחבת גבולות החינוך הממלכתי דתי.

אותו ארגון חוזר וטוען שהאוכלוסייה המסורתית והדתית הרחבה נמשכת אך ורק לבתי ספר מעורבים שלימודי הקודש נלמדים בהם בהיקף מינימאלי. תלמודי התורה החרד"לים (איזה שם מפחיד!), כך הם אומרים, המלמדים שעות קודש רבות ומפרידים בין בנים לבנות, מבריחים את האוכלוסייה המסורתית, וסופם להקטין את מוטת הכנפיים של החמ"ד.

והנה, באו הגרעינים התורניים והוכיחו ההפך. עם ישראל אוהב את התורה, והוא רוצה תורה גדולה, תורה אוהבת ומשמחת של ארץ ישראל. ציבור מסורתי רחב נוהר דווקא לתלמודי התורה של החמ"ד. הגרעינים מגדילים את החמ"ד בעזרת החיזוק התורני.

בפעם הראשונה, שהתלמוד תורה שלנו הופיע ב'רשימה שחורה' של בתי ספר 'מדירים ומרחיקים', בכתבתו של אחד מראשי הארגון הנ"ל, החליט אחד מחברי הגרעין שילדיו לומדים במקום, להגיב בדרך ייחודית. הוא צילם מאחור את הורי בית הספר, המתאספים ליד השער במטרה להוציא את ילדיהם בסוף יום הלימודים. בתמונה, ראו בבירור, שיש הורים ללא כיפה וכו'. החבר שלח את התמונה לכותב הכתבה, אך זכה לתגובה שאנו כן 'מדירים ומרחיקים'. כמובן, תמיד ימצא הורה מסוים שאין דעתו נוחה מהכיוון אליו צועד המקום, ואפשר לנופף בו תוך התעלמות מהכיוון הכולל.

האמת היא שיש כאן פלא גדול – מדוע אנשים הנאמנים לדבריהם לערכי תורה ועבודה, משמיצים את הגרעינים המהווים בשר מבשרה של הציונות הדתית ומרחיבים את גבולה? אם יש להם פתרונות אחרים להרחבת גבולות החמ"ד, אדרבא שיעבדו קשה ויישמו אותם בשטח? למה להרבות שנאה ומדון במקום להרבות אהבה ואחווה?

כמדומני, שהתשובה נעוצה במקורות המימון של אותו ארגון – הקרן החדשה לישראל. קרן זו אינה חשודה כחפצה ביקרו של החינוך הציוני דתי, ואם היא תומכת בארגון זה, כנראה שמטרתה להמעיט, לפלג ולסכסך.

אסור לנו ליפול בבור השנאה והפילוג, שמנסה לכרות הקרן באמצעות שליחיה חובשי הכיפה הסרוגה. עלינו לאמץ בחום את כל הפועלים להרחבת גבולות החינוך הציוני דתי. מפעל הגרעינים הוא בשר מבשרה של הציונות הדתית. מפעל חברתי, חינוכי ותורני ממדרגה ראשונה. נמשיך ללכת בעוז קדימה ולהוסיף כל אחד בדרכו אהבה ואחווה!

====

הכותב הינו ראש ישיבת נתניה ורב הגרעין התורני בנתניה.