"וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי" (ב,א)

נושא 'הדרת נשים' תפס תאוצה תקשורתית – וממילא גם חברתית – רחבה וחסרת כל פרופורציה. מעט מאד קולות שפויים נשמעו במערכה קולנית וכוללנית זו. ומכיון שהכל סחין בסוגיא זו, והכל דשין בה הדק היטב היטב הדק, אתרום גם אנכי מספר הערות שוליים בשלש גזרות;

בגיזרה הצה"לית

מי זוכר שכדור השלג החל להתגלגל בבה"ד 1, בהדחת צוערים בני-ישיבה על סירובם לציית למפקד שחייב אותם לשמוע זמר נשי. הנושא התגלגל לכל המרחב הציבורי בישראל (ולמשרד החוץ האמריקני שנזף בנו).

האש שהתלקחה בצה"ל תפחה לממדי שיפוט צבאי, מעורבות רבנית עזה מכיוונים שונים, התערבות הרמטכ"ל, דיונים קדחתיים וחיפוש נוסחות פשרה ברבנות הצבאית, הפצרות הרבנים הראשיים לישראל, הקמת ועדה באגף-כח-אדם לניסוח תקנות מחייבות כיאות לצבא.

התפטרות רב חיל האויר מאחריות לפרוייקט 'שחר' (=שילוב חרדים בחיל האויר), צפי לפיטוריו (בעת כתיבת השורות), חשש למיטוט הפרוייקט המוצלח –  והכל בגלל מסמר קטן שתקע, או שלף, קצין פרינציפיוניסט טפש.

האש שהובערה בצה"ל תזיק לצבא עצמו, וכבר אמר החכם מכל אדם: "כורה שחת בה יפול וגולל אבן אליו תשוב" (משלי כו,כז). חכם עוקף בעיות ולא מעמיד אותן על חודן. הרבה יותר חכם היה להסתפק בנזיפה, בהערה בתיק האישי ובהתנצלות כלשהי בשלב ההצתה בבה"ד 1. אין חובה להיגרר אחר התקשורת צמאת הסקנדלים.

אני יותר מחושש כי במצב הרוח החברתי-תקשורתי שהגענו אליו נפסיד כולנו לא רק את כישורי האברכים שהשתלבו בצה"ל ותרומתם זכתה לשבחים בפי כל, אלא נפסיד בעיקר את עצם הרעיון השילובי הנכבד הזה. אלפי חרדים במדי צה"ל זהו מהלך דרמטי בעל השלכות כלל ישראליות. חבל להפילו בגלל אקורד צורם אחד.

בגיזרה הציודית

עסקתי בסוגית הדרת הנשים במדור זה בגליון שבת-חנוכה (מקץ), תחת הכותרת "מהדרין בהדרת נשים". המסרים העיקריים היו שלא כל 'הפרדה' היא 'הדרה', ומאידך אין דעתי נוחה מהידורי הפרדה. בהקשר זה כתבתי: "אני גם תומך בישיבה מעורבת בחתונות במחננו, מסיבות חברתיות שכבר שטחתי אותן בעבר במדור זה".

כמה קוראים טרחו ולא מצאו היכן ומה כתבתי, ו…נדהמתי. הצדק עמם! לא כתבתי "במדור זה", אלא אי-שם באיזהו מקומן. ובכן, הנה עמדתי כאן ועכשיו, ביודעי כי סוגיא זו משמשת לא אחת סלע מחלוקת בין מחותנים או בין בני הזוג להוריהם.

צדקה עשה הקב"ה עמנו ששתל בדורנו את הגר"מ פיינשטיין זצ"ל, אשר נטה (אגרות-משה או"ח מא) להתיר ישיבה מעורבת בחתונות ומקורותיו ההלכתיים מפורטים שם. קדם לו ב…400 שנה בעל ה'לבוש' (לקוטי מנהגים לו) שהעיד:

"ואין נזהרים בזה עכשיו. ואפשר משום שעכשיו מורגלות הנשים הרבה בין אנשים ואין כאן הרהורי עבירה מרוב הרגלן" (מובא ביביע-אומר לגר"ע יוסף, או"ח ח"ו סי' יג). עדים נאמנים ציינו שהרב פיינשטיין הורה לבני משפחתו לערוך לכתחילה 'נישואי תערובת' (=חתונות בישיבה מעורבת) ובנוכחותו.

מסיבות חברתיות שתועלתן מרובה נוהגים אנו לכתחילה מנהגי דיעבד (גם בנושאים אחרים). אנו נתבעים כיום לחזק את התא המשפחתי והקהילתי, והסבת זוגות נשואים יחדו לשלחן חתונה, בשכנות לידידים ומכרים או בני זוג רב-דוריים – תורמת לכך.

אנו מתראים כזוגות במסיבות ובאירועים שונים, והיפרדות מאולצת דוקא בחתונה יש בה יותר מסלסול של יוהרא ויצירת נוגדני הלכה מיותרים. מה גם שלעתים רבות אדם נגרר לחתונה בעקבות בן/בת זוגו והוא חש מיותם בשולחן של אלמונים.

לפיכך, אינני מתנגד לישיבה מעורבת בחתונות, ודי לי באמירה ש"יש על מי לסמוך". אכן, אינני ממליץ, ואפילו מתנגד, לשולחנות הסבה מעורבת של רווקים ורווקות, חברי החתן והכלה יחדו "בחורים עם בתולות". די להם/ן שיפגשו בלובי, ב'בופה' ובמבואות המוארים, ולא יסבו יחדו דרך חירות.

בגיזרה החרדית

ברשימתי הקודמת הצבעתי על הידור מופרז בהדרה גם במחנה החרדי, כמו "שהיינו עדים לפני שבועיים לחסימת הצבעת נשים בקלפיות בשכונות ירושלים". אני ניזון מן התקשורת הכללית, טורפת החרדים, ולפיכך שמחתי לקבל "מחאה חריפה ודרישת התנצלות" מפלוני מן המיגזר החרדי המעיד על עצמו שהוא זה שניהל את מערכת הבחירות השכונתיות אשר כלפיהן נטענה ההדרה (והוא גם קורא את מדורנו בקביעות).

לדבריו "טיפש והדיוט אחד עשה רעש שלא השפיע על איש. ומאידך, עשרות רבנים ועסקנים ואישי ציבור עמדו יחד עם נשים בתור באותה קלפי" ועליהם לא כתבתי.

קבל התנצלותי, קורא יקר! החכמנו, ואוששנו פעם נוספת את האמת המוחלטת: 'התקשורת אשמה בכל!'

==

הרב ישראל רוזן הוא ראש מכון צומת. הדברים נכתבו במוצ"ש ויחי ויפורסמו ב'שבת בשבתו'.