"מי שלא הרגיש- לא יבין": מח"ט חברון בטור פרידה - סרוגים

"מי שלא הרגיש- לא יבין": מח"ט חברון בטור פרידה

מי שלא נשם את אוויר הפסגות בליל שישי, נסע יום יום בין מצבות האבן המנציחות גיבורים, הלך הלוך ושוב ממעיין אברהם לבית הדסה, ראה איך החומה מחליפה תלתלית וחשש יום יום מפח"ע העלולה לצאת לעורף, מי שלא הרגיש את האחריות הזו - לא יבין זאת לעולם. אל"מ איציק כהן בטור פרידה מחברון

author-image
"מי שלא הרגיש- לא יבין": מח"ט חברון בטור פרידה
  (צילום: דובר צה"ל)

כאן במקום בו נמצא מקום קבורתם של הורי העם היהודי. כאן במקום שמסמל אולי יותר מכל את מאבק העם לשבת במולדתו. כאן במקום בו הקירות הזילו דמעה על כל קורבן וידעו שמחה בנישואי חתן וכלה. כאן בסמוך למדרגה השביעית שהייתה סמל לדבקות באמונה וכפסע מהרובע היהודי. כאן לפני כשבע שנים שירתי כמג"ד שפרס את חייליו לעת ערב בכוננות מתפללים שבת אחרי שבת. כאן, שעות ספורות לפני שתפסתי פיקוד על החטיבה, ראיתי את עיניהם הדומעות של הורי הלל אריאל ז"ל, ואת עיניו הדומעות של קצין הבטיחות החטיבתי שהיה הראשון לזהות שאביו מיכי מארק ז"ל נרצח על הציר לא רחוק ממפקדת החטיבה.

כאן היום עומד אני גאה, נרגש ומודה על כל דקה של זכות לפקד על החטיבה המיוחדת הזאת. לא ניתן לתאר מהי תחושת הסיפוק והגאווה אותה אני חש במעמד מרגש זה של הסיום.

מי שלא נשם את אוויר הפסגות בליל שישי, נסע יום יום בין מצבות האבן המנציחות גיבורים, הלך הלוך ושוב ממעיין אברהם לבית הדסה, ראה איך החומה מחליפה תלתלית וחשש יום יום מפח"ע העלולה לצאת לעורף, מי שלא הרגיש את האחריות הזו – לא יבין זאת לעולם.

זכות גדולה נפלה בחלקי. זכות להיות שותף לתהליכי חשיבה ויצירה, תהליכים הדורשים מעוף והמציגים חזון, ואז צעד אחר צעד לצעוד להשיגם – כמי שבועט בכדור ורץ עד אליו לבעוט אותו שוב למרחק נוסף.

זכות לשלב פעילות התקפית בלילות, פעילות מונעת, משבשת ומסכלת – פעילות מניעה של כספי טרור, החרמת מחרטות ובתי דפוס, סגירת תחנות רדיו, הריסת בתי מחבלים ולקום בבוקר להגנה קדמית.

גדולתה של חטיבה מרחבית היא היכולת להיות מוקד ידע גזרתי, אך הדבר איננו קורה מכורח הייעוד אלא מעצם פעולות למידה ומחשבה ההופכת ממידע לידע וידע לבינה.

אין שנייה לעיר האבות ברגישות ובנפיצות הסובבת אותה, מיקרו-קוסמוס של החברה הישראלית, על גווניה, צבעיה ודעותיה. אין כוח בטחוני שלא נמצא פה, אין חג יהודי או מוסלמי או נוצרי שפוסח על הגזרה, אין מחלוקת אחת שידעה המדינה ופסחה על העיר ודרום ההר, ואין שום אפשרות לשמור על אורח החיים הנפיץ הזה ללא שילוב זרועות בין כוחות הביטחון, המשטרה, וההצלה לבין ההתיישבות האחראית שרואה את גורל ועתיד בניה חיים יחד בביטחון ובשלום.

מחליפי, מפקד החטיבה הנכנס, אלוף-משנה איתמר בן חיים, אשר מכיר את הגזרה היטב מהיותו מג"ד וקצין אג"ם איו"ש, יסודי, רציני ומקצועי שאין שני לו – אין לי ספק שהגזרה זכתה למפקד מהטובים שבטובים שיש בצה"ל ואני בטוח שעם התבונה והרגישות שבו, ידע להצעיד את החטיבה לפסגות חדשות.

אני מודה למשפחה היקרה שלי אשר תמכה בי לאורך כל הדרך, ומוקיר תודה לכל שותפי לדרך- תודה על האמון ועל חניכה, תודה על שותפות ותמיכה לאורך הדרך ובעיקר תודה על האמונה בי במשימה מורכבת זו.

"השם עוז לעמו ייתן השם יברך את עמו בשלום".

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו