שר החינוך, נפתלי בנט, הודיע היום (רביעי), כי נושאי השואה ומלחמת העולם השנייה יוחזרו לבחינת הבגרות החיצונית, במתכונת ההיבחנות החדשה עם ספר לימוד פתוח, עליה הכריז בשבוע שעבר.

נסביר, בארבע השנים האחרונות למדו על השואה בדרכים מגוונות– עבודות חקר או פרויקטים, והציון על חלק זה ניתן בדרכי הערכה חלופיות, אך לא חלק ממבחן.

"התלמידים ייבחנו בנושא עם חומר פתוח, מה שיעניק הזדמנות ללמידה מתוך מחקר וסקרנות, כחלק ממהלך הדגל שהתחלנו – המעבר משינון להעמקה", הסביר השר בנט.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

בנט בגרות היסטוריה

הנושאים ללמידה שיוחזרו לבחינה החיצונית יכללו, בין היתר, את נושאי: האידיאולוגיה הנאצית, עליית הנאצים לשלטון, החיים תחת השלטון הנאצי, הפגיעה באוכלוסייה היהודית, החיים בגטו, ההתנגדות היהודית, הפתרון הסופי, צעדות המוות ומהלכי מלחמת העולם השנייה.

שלא ישכח לעולם

שר החינוך, נפתלי בנט: "החלטתי להחזיר את נושא השואה ומלחמת העולם השנייה לבחינת הבגרות החיצונית בהיסטוריה מפני שכל ילדה וילד במדינת ישראל חייבים להכיר לעומק את השואה.

בנט הדגיש כי "דווקא בדור הנוכחי, כשאנחנו הולכים ונפרדים מאחרוני ניצולי השואה, עלינו להעמיק את הזיכרון של רצח ששת מיליון אחינו ואחיותינו על מנת שלא ישכח לעולם. הנחלת הזיכרון היא משימה לאומית ראשונה במעלה".

מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב: "מערכת החינוך נערכת ליישום מודל ההיבחנות החדש, שמאפשר היבחנות עם ספר לימוד פתוח. בשנים האחרונות התנסו המורים להיסטוריה בסוג אחר של הוראת הנושא, במסגרת הערכה חלופית. המודל החדש מעלה אותנו לקומה הבאה, ומאפשר לכל תלמידה ותלמיד לבסס את הידע בחקר השואה להעמיק בו, לעסוק בשאלות מוסריות וערכיות, ולפתח חשיבה בנושא מסדר גבוה".

במסגרת יישום ההחלטה בדבר היבחנות עם ספר לימוד פתוח תוקדש השנה הבאה (תשע"ט) תוקדש להשתלמויות ולהכשרת מורי ההיסטוריה. בשנה זו יוכן עבור המורים להיסטוריה מארז מסודר, ובו הצעות ליחידות הוראה ודגמי בחינה. בשנת הלימודים תש"פ (2020) יחלו המורים ללמד בבתי הספר במתכונת החדשה, ובשנת תשפ"א (2021) לראשונה תתקיים בחינת בגרות חיצונית בנושא השואה, עם ספר לימוד פתוח.

ההיבחנות במתכונת החדשה תקנה לתלמידים מיומנויות של חשיבה מסדר גבוה, יכולות הבעת עמדה ועיסוק בשאלות העוסקות בדילמות מוסריות. כמו כן, תבטיח ההיבחנות החדשה שימוש במידע שנלמד לצורך דיון בשאלות הערכיות, ניתוח קטעי מקור, אבחנה בין עובדות לדעות ההיסטוריון והשוואת מקורות היסטוריים.