נתחיל מהסוף. שר החינוך נפתלי בנט, אינו קשור בשום שלב להליך בחירת הזוכים בפרס ישראל בתחומים השונים. את פרסי ישראל בוחרת ועדה המורכבת ממומחים בתחומים שונים לפי העניין, כאשר שר החינוך מודר לכל אורך התהליך ובסופו רק מאשר אותו, כך שהמתקפה לה אנו עדים בשעות האחרונות נגד בנט לפיה מרשימת הזוכים הודרו נשים, אינה מוצדקת.

עם זאת, חוסר ההצדקה הזה אינו טוטאלי. בנט, על אף שכאמור אינו קשור להליך בחירת הזוכים, קשר את שמו עם הוועדה, כאשר ניסה לקחת קרדיט לאחר כל החלטה של הוועדה על דמות כזאת או אחרת כזוכה בפרס ישראל ויצא לתקשורת עם הודעות בניסוח המשייך לו את הבחירה.

יו"ר הבית היהודי, שהואשם לא פעם על ידי מפלגת הליכוד כמי שרץ לקחת קרדיט על מהלכים של אחרים, חטא בזה גם הפעם כשניסה לקחת קרדיט על חלוקת הפרסים. הוא אמנם בסך הכל ניסה להרוויח נקודות על איחוד העם באמצעות המפעל היוקרתי שנקרא פרס ישראל, אך חטף על כך שהוא דואג לשמאלנים יתר על המידה ומדיר נשים, סטיגמה ממנה הוא מנסה לברוח כל העת במטרה להגדיל את שורות הבית היהודי. מה שקרוי במחוזותינו: "כוונותיו רצויות, אך מעשיו אינם רצויים".

עם זאת, הנזק לא נגרם רק לבנט, וזאת מכיוון שמחאת הנשים הייתה פזיזה. ישנן עוד מספר קטגוריות שבהן עדיין לא הוכרזו זוכים, ויכול מאוד להיות כי בהמשך עוד יבחרו נשים. הפזיזות בה בחרו הנשים, וגם הגברים יש לומר, לתקוף את בנט ובעיקר את רשימת הזוכים, גרמה נזק שאינו בר שינוי. אם אכן זהו המצב ובימים הקרובים בנט יודיע על אישה שזכתה בפרס, איש כבר לא יאמין לזה. כולם יחשבו שההכרזה היא כדי להרגיע את המוחות והמוחים נגד הדרת הנשים מהרשימה.

ושוב, כמו לא פעם בשנים האחרונות, בנט נכנס למלכוד אותו יצר לעצמו בשביל ריצה מהירה לזירת הקרדיט; אם אכן יודיע על זכייתה של אישה, יואשם בנט בהתקפלות, אם ימשיך באותו הקו ויכריז גם בפעם הבאה עם זכייה של גבר, הוא ימשיך להעמיק את התחושה שהוא מדיר נשים.