"עריכה זדונית ומטופשת הוציאה את דבריי מהקשרם"

הרב יוסף קלנר, רב במכינה הקדם צבאית בעלי, שעורר סערה בעקבות דבריו על נשים בשיעור שהעביר לתלמידי המכינה, אמנם הביע צער על דבריו מיד לאחר פרסום הכתבה, אך כעת מספר ימים אחרי פרסום דבריו על ידי העיתונאי יאיר שרקי ב'חברת החדשות', הוא מושך את תגובתו ומפרסם תגובה ארוכה בה הוא טוען כי דבריו נערכו והוצאו מהקשרם.

התגובה הראשונית יצאה בגלל לחץ

בתגובה, כפי שהובאה בעמוד הפייסבוק של אבישי גרינצייג, נכתב: "לכל היקרים המתעניינים מה באמת קרה. הוצג לפנינו תמלול של מה שאמרתי, כאשר לא ידעתי באיזה שיעור, מתי, באיזה הקשר, ועל פניו זה לא נראה טוב. היה לחץ זמן ל'דד-ליין' תקשורתי, יאיר שרקי הבטיח שהדברים לא הוצאו מהקשרם, הנהלת המכינה הייתה מאד מודאגת, והדובר לחץ עם נוסח, וכמובן הסכמתי שיפרסמו את צערי על הדברים. כי באמת אני מצטער על דברים שכאלה, שמעולם לא חשבתי אותם (וגם מעולם לא אמרתי אותם, במשמעות העולה מאיך שהם תומללו שם וכפי שיתבאר כאן בהמשך)".

הרב קלנר מספר כי "רק בלילה שלמחרת הגיע לידי סרט השיעור כולו. ולפתע ב'פלאש באק' נזכרתי בשיעור ובבהירות רבה ניצבה במוחי הסיטואציה שהביאה אותי לסגנון הזה – בחור טוב וחביב ששאל בתמימות: "אבל כידוע הנשים הן רוחניות יותר והגברים מעשיים יותר". וחשתי בשאט־נפש את שטיפת המוח של רחוב התקשורת הפמיניסטית הבוקעת מגרונו, שעל אף כל מה שהובהר והוסבר בצורה כ"כ ארוכה בכל השיעורים הקודמים לא הצליחו הדברים לשחרר אותו ממנה. ומצאתי לנכון, ואינני מתחרט על כך, "לנער" אותו מן הסיסמא הנבובה של הרוח ההזויה הזו, בסגנון הדברים שאמרתי".

צפו בדבריו של הרב קלנר שעוררו סערה

"בתשומת לב לסרט קלטתי את שעוללה העריכה (הזדונית ו/או המטופשת) שהשמיטה את פתיחת הדברים שם בשיעור. כי, שלא לדבר על המוכח משם שהדברים הם המשך של דברים קודמים (ובאמת הם המשך ועל בסיס המון שיעורים קודמים), אלא שהשמטת המשפט הארוך המבהיר בבירור את כוונתי כאשר אני אומר ש"נשים הן מוגבלות מבחינה רוחנית", שהכוונה "שהצדדים הגבוהים של מגמות העולם, התרבות, תפיסות חובקות זרועות עולם, הם אינם המקומות שאנו מצפים שהנשים בדרך כלל תגענה לאיזה הישגים בזה", פשוט מונעת מלהבין שיש איזה תוכן אחר למילים מלבד – שהן מטומטמות".

"במסכת השיעורים הארוכה ההיא, שעל בסיס כתבי הרב קוק, הוסברו בהרחבה רבה הדברים הידועים והפשוטים של תפיסת התורה על מקומה האצילי האלוקי של האישה, בהשלמתה את אישהּ בהרגשתה העדינה, ונטיותיה הטבעיות הרכות והישרות האמורות לאזן את מתח החיים הגברי (הפעלתני, הלוחמני, העז והכובש), בשקט הטבעי הפנימי שלה; ובהיותה כ"אם בישראל", בהבאת נשמות של "נצח ישראל" לעולם, במסירות דואגת ובחם האהבה וברוך האימהי. באותם שיעורים גם הוסבר על החוש הנשי החשוב, טבעיות, ואינטואיטיביות, שכאשר הוא נשמר ומפותח אזי אין להן צורך בלמדנות ובמדרשות. שרק היום, כשהכל עקום, ומגדלים אותן עקום, נוצר צורך מצער באשפוזן במדרשות – בבתי החולים הרוחניים, ולצוות המטפלים, הרופאים והאחיות, הרבנים והרבניות, המסורים והנפלאים העסוקים באמצעים מלאכותיים לעזור לבנות היקרות לשוב לבריאותן הטבעית ולשחזר את מה שהן איבדו".

"כל הביקורת שלי על המדרשות אינה אלא משום שכמו שבבתי חולים כתוצאה מהיגיינה לקויה, יש שנכנסים חולים במחלה אחת ונדבקים שם בחמורה ממנה, גם אצלן, כתוצאה מאי שמירה על היגיינה רוחנית – מחלחלת גם לשם האטמוספירה של התרבות השוקעת הדקדנטית, המנוגעת ברגרסיה לפרימיטיביות האמורית כנענית של תרבות המערב. כוונת דבריי אלה: במטרה (שכוונתה רצויה) להשיב את כבודן האבוד של הנשים (שמחוץ לתרבות היהודית, ערכן, מאז ועד הנה, אינו יותר מאובייקט מיני ותו לא), עסוקה תרבות זו (במעשים שאינם רצויים) לטשטש ולהמיר את האופי הנשי באופי גברי. במסכנות סיסמת הסרט האמרקני: Anything you can do I can do better.ובבוז הזה לאשה, מרטשת התרבות השוקעת הזו את גוויית דמותה הנשית העליונה פעם נוספת – וחוזרת וחוזרת ושוטפת לה את המוח: אם תהיי גבר, אז ורק אז נכבד אותך".

"כל כוונת דבריי על "המגבלה הרוחנית של הנשים" היא – שאין למדוד את השגותיהן הרוחניות במדדים גבריים של תפיסות עולם רחבות, והשגות רוחניות גבוהות. וטמטמו (=בלבלו אותן) באמות המידה בהן הן נמדדות. וזעקת אמת זו חייבת להישמע. אלה שישבו בכל השיעורים הארוכים שבהם נפרסה הסוגיה הזו הבינו היטיב על מה אני מדבר כאשר אמרתי "שנשים בימינו הן כלום, טמטמו אותן", ולמה הכוונה בכך שהן "מבזבזות את הזמן במדרשות". אמנם באותה מידה ברור שאנשים שאינם מכירים את סדרת השיעורים שלי על דרכי האמורי, "היא בשמו והוא בשמה" (שעל אף שבפוסט טראומה חרדת־תקשורת שתקפה את המערכת ב"בני דוד עלי" הורדו עכשיו כל השיעורים שלי הנוגעים לעניין מן האתר. הם עדיין מצויים באתר של מכון מאיר. שם נתתי את אותה סדרה בדיוק שהעברתי פעמים רבות בעלי. אני מאוד מקווה שלא יורידו אותם גם משם), אין להם כל דרך אחרת מאשר לחשוב שמשהו מאוד יסודי משובש אצלי. ואינני מאשים אותם על זה. כי אם מה שהם הבינו שאני מתכוון בדברי נכון – הם צודקים. ועל זה אני ממש מצטער ומתנצל על התקלה שהתגלגלה על אף שבשום אופן לא בכוונתי מ"מ בגרמתי".

בסוף דבריו כותב הרב קלנר: "עם זאת אינני יכול שלא להוסיף כמה מילים לכל המזועזעים – מפני מה אתם מזועזעים? האם מפני שהדברים שנאמרו בשיעור סתרו את הבנתכם בתורה, או מפני שעולם הערכים החוץ תורני שלכם לא מתיישב עם הדברים? האם מי מאלה שהרגיש חוסר נוחות בדברים, והזדרז לתקוף, טרח בכלל לפתוח איזשהו מאמר חז"ל, או פסקה כלשהי, ולברר דרכם את הסוגיה? או שעצם העובדה "שהתקשורת, ובכלל, כולם, אומרים שזו אמירה פסולה" – היא ראיה מספיקה עבורו? האם מישהו מהמבקרים את נושא תאונות הדרכים טרח בכלל לבדוק סטטיסטיקות?.