"הלחץ מוביל את הרב אליהו לדבר דברי בלע"

על רקע הטענות  הקשות של הרב אליהו, כי "אסור לסמוך על הכשרות של ארגון השגחה פרטית", מגיבה ח״כ רחל עזריה ממקימות הארגון: "הרב אליהו מדבר דברי בלע ללא בדיקה כיצד עובדת השגחה פרטית".

[[[http://www.srugim.co.il/wp-content/uploads/2017/10/WhatsApp-Video-2017-10-03-at-16.36.13.mp4]]]

״אני מבינה את הלחץ בקרב הרבנות – מונופול הכשרות באמת נסדק לאחר פסיקת בג״צ".

לדבריה, בעקבות כך,  "הלחץ הזה מוביל את הרב אליהו לדבר דברי בלע ללא בדיקה כיצד עובדת השגחה פרטית. עדיף היה שהרבנות תעסוק בחשבון נפש כיצד הגענו למצב שהמושג כשרות ושחיתות דרים בכפיפה אחת, ופחות להצהיר הצהרות חסרות ביסוס.״

במסגרת שיעורו השבועי תקף הרב אליהו, רבה של העיר צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית, את ארגונו של הרב אהרון ליבוביץ' ואמר כי אי אפשר לסמוך עליו.

"יצאה כשרות חדשה, מה שנקרא 'השגחה פרטית', כן? בעל הבית הוא זה שמשגיח על העסק שלו. אז אני רוצה לומר לאנשים מאוד מאוד להיזהר מהדבר הזה".

"לכן אם אדם רואה מודעה כזו, שלא יתפתה. אסור לסמוך על הכשרות הזאת, אין לה שום ערך. לא פלא שהרפורמים תומכים בדבר הזה של הכשרות הפרטית שכל אחד משגיח של עצמו. זה כמו לתת לחתול לשמור על החלב. בסוף לא יהיה לך לא חתול ולא חלב".

נזכיר, כי בחודש ספטמבר האחרון, דחה בג"ץ דחה את העתירה, שביקשה לאפשר לבעלי מסעדות, להציג תעודת כשרות שלא ניתנה על ידי הרבנות. עם זאת, בג"ץ איפשר בפסיקתו לבעלי עסק "להציג מצג אמת" על המזון שהם מוכרים.

העותרים טענו כי, בית אוכל שאינו מחזיק בתעודת הכשר מטעם הרבנות ומציג "מצג כשרותי", אין בו כדי להטעות את הצרכן בדבר זהות הגורם שנתן את תעודת ההכשר, וכי תכליתו של החוק היא למנוע הטעיה של צרכני המזון בדבר כשרות המוצר, ואין תכליתו לייצר "תו תקן לכשרות", שעליו אחראית הרבנות הראשית.

אולם, בית המשפט לא קיבל טענה זו, וקבע כי "אסור לבית אוכל שאינו מחזיק בתעודת הכשר להציג כל מצג כשרותי, אולם מותר לו להציג מצג אמת בדבר הסטנדרטים עליהם הוא מקפיד ואופן הפיקוח על שמירתם, הכולל גם הבהרה מפורשת כי אין בידו תעודת הכשר".

הנשיאה נאור הוסיפה, "קיים גם שער שלישי, בו יכול חנווני להעיד על מרכולתו., וכי אין דבר בחוק המלמד שאסור לבית אוכל להציג מצג אמת בדבר המזון הנמכר בו".

מהרבנות הראשית נמסר כי: "בית המשפט קבע היום כי בית העסק לא יוכל לכתוב את המילה כשר וכן כל מצג כשרותי אחר, אך יוכל לכתוב את הסטנדרטים ההלכתיים שעל פיהם הוא פועל. באמצעות פסיקה זו פוגע בית המשפט בצרכן אשר מעוניין לצרוך כשרות ואינו בקיא בכלל הסטנדרטים ההלכתיים".

"זהו יום שחור עבור כלל צרכני הכשרות במדינת ישראל. מחובתנו להתריע כי במתן האפשרות לבית העסק להציג את עצמו כשומר על כללי הכשרות מבלי פיקוח ראוי וגוף רגולטורי מוסמך, נפתח פתח להונאות כשרותיות קשות ומורכבות ששום גוף לא יאכוף, אין מי שיערוב לצרכן המזון ש "מצג האמת" מתנהל על פי ההלכה הסדורה והמסורת היהודית."