ראשי תנועת הימין, 'עוצמה יהודית' ובהם ד"ר מיכאל בן ארי, ברוך מרזל, עו"ד איתמר בן גביר ויו"ר ארגון להב"ה בנצי גופשטיין, פנו לבית המשפט העליון בבקשה להופיע כצד בעתירה בעד המחאות בפתח תקווה מול ביתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ולהציג עמדה עקרונית ולפיה מותר לקיים מחאות מול בית היועץ המשפטי לממשלה וכי אין צורך במתן רישיון להפגנות שנערכות שלא בעניין מדיני. הפעילים פנו לבית המשפט העליון וביקשו להופיע בדיון, ופירטו שורת בקשות שהם הגישו בשנים האחרונות בדרישה לאפשר להם למחות מול בתים של היועץ המשפטי לממשלה או של הרב הצבאי הראשי (דאז) הרב ישראל וייס בתקופת גירוש גוש קטיף.

לדברי אנשי התנועה, ההחלטה באשר להפגנה בפתח תקווה תקרין עליהם ותהיה לה השפעות רוחב. הפעילים הדגישו כי חשוב וראוי לאזן בין האינטרסים השונים ולאפשר לתושבי המקום מנוחה ולא להטריד אותם, אך יחד עם זאת, אין לאסור עקרונית מחאות מול בתים של עובדי ציבור וגם אין להשית על מתאספים שלא בעניין מדיני לפנות בבקשת אישור למשטרה.

ברוך מרזל, מראשי 'עוצמה יהודית', אמר: "אני מפגין כבר יותר מארבעים שנה. אמנם התקשורת מעולם לא נתנה לי רוח גבית להפגנות וכאשר נעצרתי במעצר ללילה שלם לאחר שהפגנתי מול הבית של הרב הצבאי הראשי, לא זכור לי חיבוק תקשורתי, ואיש לא התרעם על כך, אך יחד עם זאת את האמת אין להסתיר, עסקינן בעקרון, ואני סבור שיש לאפשר מחאות באיזונים שונים מול בתים של עובדי ציבור".

עו"ד איתמר בן גביר ביקש להפריד בין זהות המפגינים לעקרון ואמר: "אמנם המחאות של אלדד יניב לא לרוחנו ואנחנו מתעבים אותו ואת סגנונו. ברור לכולם כי מדובר בהפגנות של השמאל הקיצוני וההזוי ואנחנו גם סבורים שיש גבול לחופש הביטוי, אך יחד עם זאת אנחנו סבורים שעקרונית יש לאפשר מחאות מול בתים של עובדי ציבור. כך סברנו במקרה של שי ניצן, כך ביקשנו בעבר לקיים מחאות מול מני מזוז, ואנחנו סבורים שאם בעתירה יקבע שאין להפגין מול בתים של עובדי ציבור, חופש הביטוי ייפגע".