פרופ' גבריאל אלסנר / מנהל המחלקה הגינקולוגית
פרופ' אלסנר משמש כראש המחלקה הגינקולוגית במרכז הרפואי. אלסנר התמחה בגינקולוגיה ומיילדות במרכז הרפואי שיבא תל השומר, ולאחר מכן יצא להתמחות בחו"ל בבית החולים האוניברסיטאי של לובן, בלגיה ובאוניברסיטת ייל בארה"ב. שם התמחה במיקרוכירורגיה גינקולוגית, טובו-פלסטיקה ובתחומים גינקולוגיים ספציפיים נוספים.
לאחר ששב ארצה, קיבל את ניהול המחלקה הגינקולוגית בשיבא. המחלקה בראשותו הפכה למובילה בתחומים רבים, ובייחוד בתחום המתקדם של הכירורגיה הזעיר פולשנית – כירורגיה לפרוסקופית.
בד בבד, הקדיש אלסנר רבות לעיסוק אקדמי – בפרסום מחקרים ומאמרים רפואיים, כנסים רפואיים והרצאות למתמחים ולסטודנטים.
אלסנר הצטרף למעיני הישועה בשנת 2004, לאחר שהמנכ"ל הציע לו להקים מחלקת נשים במרכז. תחת ניהולו, המחלקה הגינקולוגית הפכה לאחת מהמחלקות הגינקולוגיות מהמפותחות והמתקדמות בארץ.
במחלקה מבוצעים כל מגוון הטיפולים והניתוחים בתחום גינקולוגיה, כולל ניתוחים לפרוסקופיים וניתוחים היסטרוסקופיים, טיפולים וניתוחים חדשניים בתחום האורו-גינקולוגי ועוד, עם אחוזי הצלחה מהטובים בארץ ובעולם.
אלסנר היה החלוץ בביצוע ניתוחים גינקולוגיים בשיטה הזעיר פולשנית- ניתוחים שהפכו כיום לניתוחי שיגרה בכל בתי החולים הגדולים בישראל. "אנחנו מצליחים היום לבצע, דרך חור המנעול, את מה שבעבר היינו עושים בפתיחת בטן" הסביר. "הניתוח הלפרוסקופי מתבצע במכשירים מתוחכמים ביותר המוחדרים דרך חתכים זעירים, כאשר על הלפרוסקופ מורכבת מצלמה והמנתח רואה הכל על המסך. אין צורך בפתיחת הבטן, והמטופלת משתחררת מבית החולים באותו יום או למחרת הניתוח. בגישה זו ישנם הרבה פחות כאבים וההתאוששות מהירה הרבה יותר".
ד"ר גיל פומפ / מנהל מיון נשים ויולדות ורופא בכיר בחדר לידה
ד"ר פומפ משלב בתפקידו ב"מעיני הישועה" שתי התמחויות מתחומים שונים – גינקולוגיה וניהול.
בתחילת דרכו הרפואית התמחה פומפ ברפואת נשים עם השתלמות מיוחדת באולטראסאונד. בעבר, הוא שימש כרופא בכיר בבית החולים לניאדו וכמנהל מחלקת יולדות. כיום הוא עובד כרופא בכיר בחדר הלידה וכמנהל המיון המיילדותי והמיון הגינקולוגי של המרכז הרפואי.
"המיון המיילדותי הינו השער לחדרי הלידה ולמחלקות האישפוז של נשים לפני לידה בסיכון, והוא מאוייש על ידי אחיות מיילדות" הסביר פומפ. "המיון הגינקולוגי הוא מיון נפרד המיועד לנשים בכל מצב המצריך פנייה למיון, והוא מהווה השער לחדרי ניתוח או למחלקה הגינקולוגית".
בנוסף, במרכז הרפואי פועל שירות אמבולטורי של יחידת ניטור – המספק שירותי מוניטור ואולטראסאונד זמינים לנשים לפני לידה, בשלב שבו קופת החולים מפנה אותן לבית החולים.
בשירותו הצבאי פומפ שירת בתפקידי ניהול רפואיים, ואף השתלם בתואר שני בניהול מערכות בריאות. ההכשרה והמיומנות הניהולית שהוא רכש בשירות סייעו לו בניהול המיונים מההיבט הרחב ובהבטחת תפקוד מיטבי של המיון גם במצבי לחץ.
"חלק גדול ממצבי החירום ניתנים למניעה על ידי היערכות מוקדמת. אנחנו תופסים ומצילים דברים רגע לפני, ולא אחרי שהחולה או המערכת נכנסו למצוקה" טוען פומפ. "הרקע הצבאי שלי מעניק את השילוב בין רפואת שיגרה לרפואת חירום. בין היתר שימשתי כרופא צבאי מוטס ביחידת חילוץ אווירית. בדומה לכך, בתחום המיילדותי אנחנו עומדים בפני מצבי חירום. מתחילתה של מצוקה עוברית ועד שיתרחש נזק מוחי – יש לנו 12 דקות, זה קצב מהיר מאוד, אין לכך הקבלה רפואית! אפילו במצב של התקף לב שנדרש צינתור דחוף, יש חלון זמן של שעה".
האתגר הראשוני העומד בפני כל חדר מיון הוא כיצד לזהות מקרי חירום אמיתיים שמצריכים טיפול מיידי. על פי דבריו של פומפ, "האתגר הוא 'לברור' מתוך עשרה או חמישים איש, את המקרה שעלול להיות בסכנת חיים כמו אפנדיציט, או התקף לב. לשם כך, לדוגמא, הקמנו יחידת ניטור כדי לנתב אליה נשים בריאות מלכתחילה. האתגר הוא לאתר את אלו שנמצאות בסיכון ולהפנות אותן למחלקה בסיכון. אם יש אישה בסיכון גבוה, אני רוצה שנדע על כך שבוע קודם, ולא שהיא תגיע ברגע האחרון. זה שירות לקהילה שבמקביל מאפשר לנו לכוון את המערכת בהתאם לצרכים".
ד"ר גיל לוי / מנהל היחידה לרפואת רצפת האגן (אורוגינקולוגיה)
ד"ר לוי, העומד בראש היחידה לרפואת רצפת האגן (אורוגינקולוגיה) במרכז הרפואי, הינו אחד החלוצים ביישום טיפולים מתקדמים ביותר באורוגינקולוגיה.
לוי התמחה בגינקולוגיה ומיילדות בבית החולים "לונג איילנד קולג' הוספיטל" בברוקלין, ולאחר מכן תת התמחות ברפואת רצפת האגן – תחום שבעבר נשא את השם "אורו-גינקולוגיה".
במהלך התת התמחות, לוי הקים לראשונה את היחידה האורו-גינקולוגית בבית החולים "מאונט סיני" בניו יורק, ולאחר מכן שימש כמנהל שתי יחידות לאורו-גינקולוגיה וניתוחי רצפת האגן בבית החולים "מיימונידס" בברוקלין ובמרכז הרפואי בסטטן איילנד.
למרות הקריירה המשגשגת שלו בחו"ל, שכללה בין היתר זכייה בפרס הוקרה של איגוד הרפואה האמריקני ואת בחירתו ברשימת הרופאים הטובים ביותר בניו יורק, לוי בחר לחזור לארץ לפני כשש שנים. עם שובו לארץ הקים את היחידה לרפואת רצפת האגן במרכז הרפואי.
רפואת רצפת האגן הינה תחום ייחודי וצעיר יחסית בעולם הרפואה. כיום ישנם בארץ כ-10 רופאים שהתמחו בנושא. אם בעבר מטופלות שסבלו מתפקוד לקוי של אברי האגן נאלצו לפנות לשלושה רופאים שונים, כיום מומחה האורו-גינקולוגיה משמש ככתובת אחת עבורן.
"הייחוד במעיני הישועה הוא באוכלוסיה המאופיינת בריבוי מבורך של לידות. מטבע הדברים, הצורך בטיפולים בתחום רפואת רצפת האגן גדול יותר, ומדובר באוכלוסיה שלא קיבלה עד היום את השירות הזה" הסביר לוי. "נשים בציבור החרדי עובדות קשה ופחות דואגות לבריאותן האישית. במקום להגיע לטיפול בגיל 50-55 כשמתחילה הבעיה, הן מגיעות בגיל 65-70 וחבל. התפקיד שלנו בקהילה הוא לא רק במתן טיפול אלא גם לחנך את האוכלוסיה, לגבי הצורך במעקב רפואי שיגרתי, ולהביא לה את הרפואה הכי מתקדמת".
פרופסור אילן בנק / מנהל המחלקה הפנימית
פרופ' בנק, שנכנס בימים אלו לתפקידו כמנהל המחלקה הפנימית במרכז הרפואי נמנה על בכירי המומחים בישראל בתחומי הרפואה הפנימית והראומטולוגיה.
בתחילת דרכו הרפואית, בנק התמחה במחלות פנימיות וראומטולוגיה בארה"ב ושימש כפרופסור ברפואה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. עם שובו לארץ, שימש כרופא פנימי בכיר במחלקה הפנימית בשיבא במשך כעשרים שנה. בנק עומד בראש מעבדת מחקר ב"שיבא" ומחקריו בתחום מערכת החיסון זכו לפירסום עולמי.
בנק הצטרף למרכז הרפואי לאחר שנגיד המרכז, ד"ר מרדכי שני, פנה אליו בבקשה לשמש כמנהל המחלקה הפנימית. "החזון שלי הוא להצעיד קדימה את המחלקה הפנימית במעיני הישועה, לקדם את השירות הרפואי והרמה המקצועית, לפתח את התחום האקדמי הרפואי ולהרחיב את כוח האדם במחלקה" אמר בנק. "המחלקה הפנימית היא עמוד השדרה של בית חולים בתחום רפואת המבוגר. זה הלב של בית החולים. ישנן התמחויות רבות, אך הרופא הפנימי רואה את התמונה בכללותה, תוך שהוא נעזר במומחים השונים".
אילן בנק הוא בנו של פרופ' צבי בנק ז"ל, שהיה סגן מנהל המרכז הרפואי שיבא ומי שיסד את המחלקה הפנימית. במהלך חייו שימש כרופא האישי של גדולי רבני ישראל, ביניהם הרב מפוניבז, הסטייפלער, הרב שך, האדמו"ר מויזניץ ועוד.
הייחוס המשפחתי אפשר לבנק להכיר לעומק את הציבור החרדי ודרכי התנהלותו. "אני רוצה לציין לטובה את ההתנהלות המיוחדת של הציבור החרדי, שמחד רוחש כבוד רב לרופאים ומאידך נועץ ברבנים ולא חושש לשאול ולבקש חוות דעת נוספת" אמר בנק. "אלה הם אנשים מאוד מעורבים במהלך הטיפול והם נהנים מתמיכה קהילתית רחבה. אין ספק שיש יתרונות גדולים להיות חרדי, כשאתה במצב של מצוקה. אני שמח על המהלך שעשיתי ומאמין בייחודיותו של המרכז הרפואי מעיני הישועה".
פרופסור יעקב אמיר / ראש היחידה למחלות זיהומיות
יעקב אמיר, שמונה באחרונה לעמוד בראש היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי, משלב בתפקידו שתי התמחויות מתחומים שונים – כמומחה ברפואת ילדים וכמומחה במחלות זיהומיות. "ניהלתי שנים רבות את מחלקת ילדים בבית החולים שניידר, ואז הוזמנתי להקים את היחידה החדשה למחלות זיהומיות במעיני הישועה" טען אמיר. "למרות שאני בתפקידי החדש זמן קצר יחסית, הספקתי לחוש ולהתרשם מהאווירה המיוחדת במעיני הישועה והיחס היוצא דופן למטופלים, המסירות הרבה וההתייחסות לכל הצרכים של הילדים ולא רק למחלה שבגינה הגיעו לבית החולים".
אמיר הינו בוגר לימודי רפואה באוניברסיטה העברית ובמרכז הרפואי הדסה בירושלים, עם התמחות בבילינסון ולאחר מכן התמחות במחלות זיהומיות באוניברסיטת וושינגטון. כיום הוא גם משמש כחבר באיגוד האירופי למחלות זיהומיות ובאיגוד למחלות זיהומיות בישראל.
תת ההתמחות של אמיר הינה בזיהומים של עוברים במהלך התקופה שלפני הלידה. "זהו תחום ייחודי ובעל חשיבות עצומה, שכן אנו מתמודדים מול זיהומים שונים שעלולים לגרום לפגיעה קשה בבריאות האם והתינוק ובהתפתחותו" הסביר.
בנוסף לתפקידו במרכז הרפואי, אמיר נמצא כיום בעיצומו של מחקר בבית החולים בילינסון, הבודק את האפשרות למנוע הדבקת עובר בנגיף ה- CMV גם כאשר האם נדבקה. "נגיף ה- CMV הוא וירוס שעלול להיות מסוכן במיוחד לעוברים ולגרום לבעיות התפתחותיות" טוען אמיר. הטיפול במחקר נעשה באמצעות תרופה אנטיביוטית מיוחדת שאמורה לדכא את הוירוס ולמנוע מעבר שלו מהאם לתינוק. במידה והמחקר אכן יוכיח שהטיפול יעיל ובטוח, יהיה מדובר בפריצת דרך- שכן נכון להיום לא קיימת תרופה כנגד הנגיף.
במסגרת היחידה למחלות זיהומיות, נפתחה לפני מספר חודשים מרפאה ייחודית לטיפול ומעקב אחרי תינוקות שנולדו לאחר שנדבקו בנגיף ה-CMV. במרפאה מטופלים תינוקות שנולדו במרכז הרפואי וכן תינוקות המגיעים מכל רחבי הארץ. לדבריו של אמיר, "חלק מהתינוקות מטופלים על מנת למנוע התפתחות של נזקים כגון חירשות ובעיות התפתחות, וחלקם נמצאים במעקב כאשר תינוקות אלו נמצאים בסיכון של 15% לפתח נזקים".
במסגרת תפקידו אמיר מנסה גם לעורר מודעות בקרב הורים לחשיבות הקריטית בהגעה לבית החולים בשלב מוקדם. "הבחנתי בתופעה האופיינית לציבור החרדי – ילדים מגיעים לבית החולים כשהם חולים יותר, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית" טוען אמיר. "ההורים מנסים להחזיק אותם בבית מספר ימים, בתקווה שמצבם ישתפר, ורק כאשר המצב מחמיר הם מגיעים למיון. זה עלול להיות מסוכן כי לפעמים מגיעים ממש ברגע האחרון. חשוב שהורים יידעו שהרבה יותר קל לטפל בילד שמגיע עם מחלה זיהומית בשלב מוקדם, מאשר כשהמחלה מחמירה כמו דלקת ריאות או זיהום בעור".
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים