נאמני תורה ועבודה: על מה הרבנים מקבלים את הכסף?

הממונה על השכר במשרד האוצר, אילן לוין הודיע היום (ב') לוועדת הכספים על ההסכמות בין משרדו ובין עם השר הממונה על שירותי הדת, יעקב מרגי.

על פי ההסכם יוגדל שכרם של חמישה עשר רבני ערים פי שניים וחצי, מרמה של 6,500 ש"ח ל-16,000 ש"ח בחודש, ובעיר גדולה (רבע מיליון תושבים) מ-18,000 ש"ח ל-29,000 ש"ח.

למרות העלאת השכר, מדובר בפועל רק ב-15 רבנים, שנתמנו אחרי שנת 2006, כשעלות תוספת  שכרם השנתית ביחד מגיעה לששה מיליון ש"ח.

בהסבר לתיקון המשכורות לרבנים נאמר בועדה: "מטרת ההסכמות היא לשדר צניעות ומידתיות ומאידך לאפשר לרבנים להשתכר בכבוד תוך התחשבות בכך שאסור להם לעבוד בעבודה נוספת".

עוד צוין, כי הסכם השכר נועד "לתקן את העוול שנוצר בו רבנים חדשים מרוויחים כיום שכר נמוך שאינו פרופורציונאלי לזה של הרבנים הוותיקים".

על מה המשכורת?

בתנועת נאמני תורה ועבודה קיבלו את הידיעה בהפתעה. לאחרונה, עתרה התנועה לבג"צ בדרישה לבטל את הליך מינוי רבני ערים, שלדבריהם ממונים על ידי ש"ס.

"נושא מינוי רבני ערים תלוי ועומד בבג"ץ שהגישה תנועת נאמני תורה ועבודה וגם נושא המשכורות של רבני הערים אמור לעלות לדיון בבג"ץ." אמרו בתנועה.

"מעניין שמדובר ברבנים שמונו דווקא אחרי 2006 שזו בדיוק השנה שש"ס קיבלה לידה את משרד הדתות והחלה למנות את אנשיה לתפקידי רבני הערים."

ב"נאמני תורה ועבודה" הוסיפו כי "בכל מקרה יש כיום הקפאה של מינויי רבני ערים מפני שעדיין לא הוחלט על אופי התפקיד ולכן מוזר שמגדילים את התקציב בטרם מגדירים את התפקיד."