מאחורי הסגנון הרדוד והלא מכבד, לא את הבנות ולא את התורה שבשמה הוא מדבר, בולטים בדבריו של הרב יגאל לונשטיין בעיקר ביקורת ופחד. בקורת על צבא, שכביכול נהיה פמיניסטי, ופחד מפני המציאות המשתנה השומטת את תפיסת העולם אותה מייצג הרב לונשטיין.

בבסיסם של הדברים, עומדת חוסר הבנה או שמא הכחשה, כי במציאות בה אנו חיים עוברים העולם והחברה הישראלית תהליכים של שינוי, וכי מעמדה של האישה אינו מסתיים רק במפתן בית הכנסת ובית המדרש, אלא נכנס גם רח"ל פנימה.

אותם רבנים שמלבים שוב ושוב את מדורת ההסתה כנגד גיוס בנות דתיות לצה"ל, מסרבים להבין כי הצבא הוא ראי של החברה בישראל, ושכפי שבמשך עשרות שנים התחזק מעמדן של נשים בכלל, כך הדבר גם בצה"ל, שם נשים יכולות ומעוניינות לשרת כיום כמעט בכל תפקיד.

התפיסה הליברלית ש"רבני הקו" כל כך מתנגדים לה, מצאה את ביטויה הטבעי גם בסוגיית גיוס בנות דתיות. בכך, נכנסה היא לקודש הקודשים של תפיסת עולמם – צה"ל. הערעור שהדבר גרם ליציבות השקפת עולמם, הוליד את התבטאויותיו האומללות של הרב לוינשטיין, שמצטרפות לקמפיין מחושב וחסר רסן המתנהל מזה חודשים כנגד גיוסן של הבנות הדתיות.

האירוניה שבדבר היא, שדווקא הייתה זו תפיסת עולמם המקדשת כל כך את הצבא, שהולידה את השינוי בו הם נלחמים. בכל בית ציוני דתי, ובוודאי באלה של "רבני הקו", מחנכים לתרומה אדירה לחברה ומסירות נפש לצבא. הציפייה שחינוך זה יעצור אצל הבנים מבלי שהבנות תספוגנה אותו, היא תמוהה. הקב"ה מנהג את עולמו, והנה דווקא בנותיהן של בוגרי עלי, לומדות כבר במשך שנים במדרשת לינדנבאום ובמדרשות נוספות, ורבות מהן משרתות כיום כחיילות וקצינות בחיל החינוך, המודיעין והאוויר. בכך, מקדשות הן שם שמים ברבים, בדיוק כפי שטבעו בהן אבותיהן על בסיס החינוך והערכים שהונחלו להם בעלי.

ביומיים האחרונים, נשאלתי לא אחת על ידי בנות המדרשה מה צריכה להיות תגובתנו לדבריו הפוגעים של הרב לוינשטיין. עבורי, אין תגובה יותר הולמת מאשר העובדה שבנות המדרשה בחרו לסיים את מסכת מגילה (גמרא) לפני פורים, ובכך ממשיכות להוכיח שנשים יכולות לקחת אחריות על עולמן, להוביל מהפכות בעם ישראל ואף להיות שותפות במאבק הביטחוני כמו אסתר המלכה, וכל זאת תוך חיזוק עולמן התורני. בבחינת "הצדיקות הטהורות אינן קובלות על הבערות אלא מוסיפות חוכמה".

=======

הרב אוהד טהרלב הוא ראש מדרשת או"ת לינדנבאום מבית רשת אור תורה סטון