חכם זכריה בראשי, האיש המבוגר ביותר בישראל, הלך בצהריים (שני) לעולמו בגיל 117.

בראשי היה דרשן ירושלמי ומנכבדי הקהילה הכורדית בישראל, התגורר בשכונת בקעה בבירה והותיר אחריו חמישה ילדים (שלושה נפטרו במהלך חייו) 29 נכדים, 72 נינים ו-24 בני נינים.

בראשי נולד בשנת תר"ס בכפר בראשי שבכורדיסטן העיראקית להוריו הרב אליהו והרבנית שמחה. אביו עסק למחייתו באריגת שטיחים. חכם זכריה למד בכורדיסטן בתלמוד התורה המקומי וכבר בצעירותו נהג לדרוש בפני הציבור בבתי הכנסת. בשנת תרצ"ו עלה ארצה והשתקע בירושלים.

למחייתו החל לעסוק בבניין, אך המשיך כל העת בפעילותו הרוחנית כדרשן והיה ממקימי הארגון של יהודי כורדיסטן בישראל וכן נמנה על המוציאים לאור של כתב העת של יהודי כורדיסטן הנקרא "התחדשות" והופיע במספר כרכים. משנת תש"י עבד בעיריית ירושלים במחלקת החינוך.

בשנת תש"ם נבחר להיות אחד מ"יקירי ירושלים" עקב פועלו למען העיר ירושלים ולמען העדה הכורדית. אות שקיבל מראש העיר דאז טדי קולק ומהנשיא יצחק נבון. במהלך חייו חיבר את הספרים 'ילקוט בראשי' – דרשות על פרשיות השבוע ועל ספר הזוהר.

עד שנותיו האחרונות היה עצמאי, ונכדיו סיפרו כי אינו נזקק לעזרת ולסיוע בחייו האישיים. כשהיו מבקשים מחכם בראשי המלצות לחיים ארוכים, הוא היה אומר: "צריך להיזהר בתזונה, לא לאכול לשובע. בבוקר אני אוכל פרוסת לחם עם מים, רק עם מים, גם כשאין לי תיאבון, אני משתדל להישאר אופטימי".