"עמדתי ואתבונן אם יש לומר הלל בברכה ביום ה' באייר, שהוקבע ליום חג העצמאות של מדינת ישראל בארץ ישראל, או לא?" כך נפתחת תשובה מפורטת של פוסק הדור, מרן הראשון לציון הרב עובדיה שליט"א בענין יום העצמאות בכלל ואמירת ההלל בו בפרט.
בתשובה ארוכה בשו"ת יביע אומר (ו,מא), מראה מרן כיצד צריך להתייחס ליום העצמאות, הדברים ארוכים וידועים, ואני מביא רק את המסקנה להלכה, לזכות את הציבור:
"הטעם משום שנס זה אינו יוצא מגדר הטבע, שאין אומרים הלל על נסים נסתרים אשר הקב"ה עושה עמנו בכל עת, משא"כ נס פך השמן שהוא יוצא מגדר הטבע, ולכן תקנו הלל בימי חנוכה."
"ומעתה במלחמת הקוממיות שהנס היה דרך הטבע, כי כזו וכזה אכלה החרב, וכמה נפשות יקרות נפלו במערכות ישראל, אם כי בסופו של דבר תהלות לאל יתברך כי לא יטוש את עמו בעבור שמו הגדול, וגבר ישראל, מ"מ אין הדבר חורג מדרך הטבע ולכן אין לקבוע ע"ז הלל בברכה."
"ועדים אנו להתדרדרות מוסרית מדהימה, המתירנות גוברת וההתפרקות משתוללת בראש כל חוצות, חוסר צניעות, בגדי פריצות, ספרי פורנוגרפיה, וסרטי קולנוע מבישים, חילולי שבת בפרהסיא, פתיחת איטליזי טריפה בממדים מבהילים, ועוד כהנה וכהנה, ועל הכל שמאות אלפי ישראל, מתחנכים במוסדות חינוך לא – דתיים, ולומדים שם להתנכר לכל קדשי ישראל, ולפנות עורף לצור מחצבתם, ולהיות ככל הגוים בית ישראל, עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בורות בורות נשברים אשר לא יכילו המים, ונתקיימה נבואת ישעיהו: ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד."
ועוד "מפני שעדיין אויבינו קמים עלינו לכלותינו". שע"י המלחמות נהרגו רבים מבני ברית ומשאינם בני ברית, אין לומר שירה, מכיון שכמה אלפים מאחינו בית ישראל נהרגו במערכות ישראל ה' ינקום דמם אין לנו לקבוע אמירת הלל בברכה. ומכל שכן שהתאריך ה' אייר שהוכרז על מדינת ישראל כמדינה ריבונית ועצמאית, אינו יום שנגאלו מצרתם, כי הרי המלחמה נמשכה אח"כ ביתר שאת ורבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה. שהשמחה מהולה בתוגה.
ובכלל מוסיף מרן שיש איסור לומר מזמורי תהילים בתפילה: "שיש ליזהר שלא לומר מזמורי ההלל אחר תפלת י"ח במקום שתקנו חז"ל לומר הלל ביו"ט ור"ח, כי נודע שכל עניני התפלות בנויים ומיוסדים על אדני רזי עולם, כמ"ש בזוה"ק ובכתבי האר"י ז"ל, שהכל מתוקן ומסודר בכוונות עליונות ונשגבות, וחז"ל תיקנו ביו"ט ור"ח אמירת הלל אחר תפלת י"ח לסוד כמוס, ואנן הדיוטות אנן, ואנחנו לא נדע אם אמירת הלל מישך שייכא במקום הזה, ולכן לא יאמרוהו אלא לאחר סיום התפלה כולה".
יום חשבון נפש
אחרי דברים ברורים אלו של מרן, הגר"ע יוסף שליט"א, אין עוד שאלה ופקפוק שאין לומר הלל ביום העצמאות.
ומנהג יפה שהתפשט בשנים האחרונות, אצל קהילות הספרדים, הוא לייחד את יום החופשה מעבודה, ליום שכולו תורה ואמירת תהילים ויש שנהגו לעלות בו לקברי צדיקים כדי להתפלל ולקרוא לה' שיצילנו מהצרות הרעות הפוקדות אותנו הן בתאונות דרכים והן במחלות הקשות לא עלינו, וישלח לנו פרנסה ואריכות ימים.
ושהקב"ה ישלח ברכה לכל חיילי צה"ל, ויזכו לחזור בשלום לבתיהם, ויחזיר את עם ישראל כולו בתשובה שלמה ונזכה לגאולה האמיתית במהרה בימינו, אמן.
מה דעתך בנושא?
44 תגובות
1 דיונים
דרור
עיוות מאסיבי ליביע אומר של הרב עובדיה יוסף זצ''ל, שבעצמו היה אומר הלל ללא ברכה בסוף התפילה של יום העצמאות וגם לא היה אומר תחנון, אוי לנו מעלבונה של תורה,...
עיוות מאסיבי ליביע אומר של הרב עובדיה יוסף זצ''ל, שבעצמו היה אומר הלל ללא ברכה בסוף התפילה של יום העצמאות וגם לא היה אומר תחנון, אוי לנו מעלבונה של תורה, אוי לנו מיום הדין, חילול השם אדיר לבוא ולעוות את דברי גדול הדור, ממליץ בחום לכל בר דעת לקרוא את היביע אומר הזה בעצמו ובשלמותו.
המשך 20:38 13.04.2025שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
מאיר כהן
עיקר דברי הרב מבוססים על דברי בה"ג מי שיעיין בבה"ג יראה שהוא כותב שעל הצלה של כמה אלפים חובה לומר הלל מר"ן עובדיה יוסף זצוק"ל לא ראה את בה"ג במקור אלא רק...
עיקר דברי הרב מבוססים על דברי בה"ג מי שיעיין בבה"ג יראה שהוא כותב שעל הצלה של כמה אלפים חובה לומר הלל מר"ן עובדיה יוסף זצוק"ל לא ראה את בה"ג במקור אלא רק את הכותרת שמופיע בראשונים שלא אומרים הלל על הצלה של יחיד עד דמכנפו כולו ישראל ולא רק יחיד אלא אפילו מאה או כמה אלפים כוונת בה"ג שכדי לחייב את כל ישראל לומר הלל בכל שנה צריך שתהיה הצלה כזו שברור שעם ישראל ירצה להודות לכן על הצלה של מאה או אפילו כמה אלפים לא ברור שכל ישראל ירצו להודות אבל אם כל ישראל התכנסו ויחליטו שביעיהם זה חשוב הם יכולים אבל על הצלה של יותר מכמה אלפים ודאי על הצלה של 600000 חובה לומר הלל וכמו שאמר הרב לפי חלק גדול מהפוסקים לומר הלל על הצלה זה מהתורה בנוסף הרב הביא את דברי הרמב"ם שיושבי ארץ ישראל ככל ישראל ודחה בטענה שזו דעת יחיד שלא נפסקה להלכה אפשר בנקל לחהראות שהבית יוסף וכל הדור ההוא פסקו כהרמב"ם שהרי הם חידשו את הסמיכה על פי פסק זה של הרמב"ם והבית יוסף עצמו סמך את השל"ה הקדוש שסמך את הארי שסמך את רבי חיים ויטל לגבי מה שהביא הרב את דברי המהריץ אפשר להראות שדברי המהריץ אינם מדוייקים הוא כותב שבמגילה היה נס גלוי שהמלך ביטל את המכתבים הראשונים וזה היפך מה שכתוב וכן מה שכתב שזה נס גלוי שהמלך הסכים שיהרגו 75 אלף מנתיניו בגלל אהבת אשה שזה נס גלוי כידוע חלק גדול מהמלחמות נעשו על לב אשה ועוד הרי חזל מנו את כל הניסים ואת הנס הגלוי הזה הם לא ראו (המהריץ ניסה למצא הסבר כיוון שלשיטתו אחשוורוש מלך רק על חלק מהעולם ולא כפי שחז"ל אמרו שמשל בכיפה) לגבי הטענה שלא מחדשים היום ברכות ודאי אף אחד לא מחדש הנביאים תקנו את ההלל לומר על הצלה וגם קבעו את הכלל מתי ממש כפי שחזל קבעו ברכות וקבעו את הכלל מתי ולא ראיתי מי שטוען שעל עוגה שלא הייתה ביימי חזל לא נברך כיוון שלא מחדשים ברכות לגבי הסברה שעדיין נמשכים המלחמותצריך לזכור שחנוכה נקבע על אחד הניצחונות הראשונים שאחרים נהרגו כמעט כל המכבים לגבי החטאים רק להזכיר משהרג ינאי את החכמים היה העולם שומם
המשך 12:35 09.08.2022שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
מאיר כהן
האם אפשר לבקש מבניו של הרב עובדיה יוסף זצוק"ל לקרא את דברי בה"ג עליהם מבסס הרב את פסק ההלכה ההלכה מבוססת על מקורות לא נכונים בה"ג כותב בפירוש שעל הצלה...
האם אפשר לבקש מבניו של הרב עובדיה יוסף זצוק"ל לקרא את דברי בה"ג עליהם מבסס הרב את פסק ההלכה ההלכה מבוססת על מקורות לא נכונים בה"ג כותב בפירוש שעל הצלה של יותר מכמה אלפים חובה לאמר הלל ויש אומרים שזה מהתורה ספר הלכות גדולות סימן טו - הלכות לולב עמוד רט ויחיד דקאמרינן וגומר בהן את ההלל, לאו יחיד ממש קאמרינן, אלא כל היכא דלא כניפין כולהון ישראל יחיד קארי להון, והאי דקא מפיק להון בלשון יחיד, משום דכד כניפין כלהון ישראל ובעי למימר הלל כל יומא על כל צרה שנגאלין ממנה, אמרי, דאי ס"ד יחיד ממש אבל ציבור יש להם ימים שאומרים בהם, והא (תענית כח ב) כדאיקלע רב לבבל בריש ירחא ואשכח ציבורא דקארו הלילא, אמאי קפיד האי ציבורא הוא, אלא לאו ש"מ אפילו מאה ואפילו כמה אלפי, כל אימת דלא כניפין כולהון ישראל יחיד קארי להון. השתא דאמרת הכי, רב דקפיד דאמר הני יחיד נינהו, וכד שמעינון דקא מדלגין, שבקינון, ואמר מנהג אבותיהם בידיהם. [פסק] שמעת מינה, יחיד דמצלי לחודיה דלאו בי עשרה ביומא דקארו ביה ציבורא הלילא ולא גמרי כגון ראש חודש וחולו של מועד, קארי הלל ומברך תחילה וסוף כי בי עשרה, דהא לא קרינן ציבור אלא לכולהון ישראל לפי בה"ג ברור לחלוטין שעל הצלה של יותר מכמה אלפים חובה לאמר הלל בברכה הפירוש של המילה מכנפי זה להתאסף ולא להינצל, כוונת בה"ג כפי שגם מסביר אותה הבני יונה רבו של החידה שגם אותו הרב מזכיר זה שצריך שתהיה הצלה של מספר יהודים כזה שיש גמירות דעת שאם היו ישראל מתאספים היו רוצים להודות על כך ולכן לא חייבים לאמר הלל אפילו על הצלה של כמה אלפים אבל על הצלה של עשרות אלפים ובודאי של מאות אלפים במיוחד שמדובר ביושבי ארץ הקודש ובמיוחד אחרי השואה הנוראה ודרי חובה לאמר הלל בברכה
המשך 18:47 07.04.2021שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
מאיר כהן
שלמדתי את ההלכה בעניין אמירת הלל ביום העצמאות לעומק וביקשתי לראות את המקורות אותם הביא הרב עובדיה יוסף ולתדהמתי גילינו שנפלה טעות וכנראה הרב לא ראה את בה"ג אלא רק את...
שלמדתי את ההלכה בעניין אמירת הלל ביום העצמאות לעומק וביקשתי לראות את המקורות אותם הביא הרב עובדיה יוסף ולתדהמתי גילינו שנפלה טעות וכנראה הרב לא ראה את בה"ג אלא רק את החלק שציין הראש וכך כתב רבינו :כתב בהלכות גדולות (הל' לולב דף לה סע"א): הא דאמרינן (בערכין י) שמנה עשר יום בשנה יחיד גומר את ההלל לא יחיד ממש, אלא כל היכא דלא כניפין כלהו ישראל, יחיד קרי להון, והא דקא מפיק להון בלשון יחיד, משום דכד כניפין כולהון ישראל ובעי למימר הלל כל יומא על כל צרה שנגאלין ממנה אמרי. ע"כ • מכאן הסיק הרב שרוב הפוסקים הסכימו עם דעת בה"ג שאן אומרים הלל אלא על הצלה של כלל ישראל מכל הני אשלי רברבי ילפינן שלא קבעו חז"ל לומר הלל על גאולתם של ישראל אלא אם כן היו כל ישראל באותה צרה ונושעו ממנה, אבל צבור או אפילו מדינה שלמה של ישראל שנגאלו מצרתם, אינם רשאים לקבוע הלל בברכות, אבל נכון לומר הלל בלא ברכה אולם מעיון במקור דברי בה"ג נראה בבירור שלא לכך הייתה כוונתו שהרי כתב אלא לאו ש"מ אפילו מאה ואפילו כמה אלפי, כל אימת דלא כניפין כולהון ישראל יחיד קארי להו ספר הלכות גדולות סימן טו - הלכות לולב עמוד רט ויחיד דקאמרינן וגומר בהן את ההלל, לאו יחיד ממש קאמרינן, אלא כל היכא דלא כניפין כולהון ישראל יחיד קארי להון, והאי דקא מפיק להון בלשון יחיד, משום דכד כניפין כלהון ישראל ובעי למימר הלל כל יומא על כל צרה שנגאלין ממנה, אמרי, דאי ס"ד יחיד ממש אבל ציבור יש להם ימים שאומרים בהם, והא (תענית כח ב) כדאיקלע רב לבבל בריש ירחא ואשכח ציבורא דקארו הלילא, אמאי קפיד האי ציבורא הוא, אלא לאו ש"מ אפילו מאה ואפילו כמה אלפי, כל אימת דלא כניפין כולהון ישראל יחיד קארי להון. השתא דאמרת הכי, רב דקפיד דאמר הני יחיד נינהו, וכד שמעינון דקא מדלגין, שבקינון, ואמר מנהג אבותיהם בידיהם. [פסק] שמעת מינה, יחיד דמצלי לחודיה דלאו בי עשרה ביומא דקארו ביה ציבורא הלילא ולא גמרי כגון ראש חודש וחולו של מועד, קארי הלל ומברך תחילה וסוף כי בי עשרה, דהא לא קרינן ציבור אלא לכולהון ישראל אם כך מסתבר שזו הייתה כוונת הבני יונה שכתב שכיוון שהמקדש ניצל סביר להניח שכל ישראל יסכימו לאמר הלל בברכה היינו שהבני יונה רק בא להסביר שאן הכוונה שצריכים ממש להתכנס אלא די בגמירות דעת שמדובר בהצלה חשובה שבודאי כלל ישאל יסכים להודות. אם כך ברור מעל כל ספק שגם בהצלת 600 אלף יושבי ארץ ישראל ראשית צמיחת גאולתנו ודאי כל ישראל יסכימו שצריך להלל ולשבח לבורא עולם על ההצלה הגדולה במיוחד אחרי השואה הנוראה שפקדה את עמנו ונראה שזו גם דעת הראש שהגדיר שדי בהצלת מה שמוגדר כקהל ישראל וזה הכמות של המתכנסים בעליה לרגל בערב פסח שנאמר "כל קהל עדת ישראל יעשו אותו" ,שכן כתב הראש בילדותי הרשל"צ הרב עובדיה יוסף זצוק"ל אמר לנו בישיבה שהלוואי ואפשר היה להתיר לאמר הלל בברכה אלא שכללי הפסיקה לא מאפשרים זאת
המשך 13:07 31.03.2021שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
יוסף
דוד עמר פשוט משקר פה
14:17 30.12.2020שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
עמנואל
הכותב מטעה: בספר הרבנות הראשית לישראל, ירושלים תשנ"א, עמ' 892 מרן הרב עובדיה כותב: "יום העצמאות הוא חג גדול. הקב"ה עשה לעם ישראל נסים ונפלאות, והנחיל להם ניצחונות מפוארים במערכות...
הכותב מטעה: בספר הרבנות הראשית לישראל, ירושלים תשנ"א, עמ' 892 מרן הרב עובדיה כותב: "יום העצמאות הוא חג גדול. הקב"ה עשה לעם ישראל נסים ונפלאות, והנחיל להם ניצחונות מפוארים במערכות ישראל, לכן יש לשבחו בהלל, אך ללא ברכה כי עדיין לא התקבצו כל נדחי ישראל לארץ-ישראל... זו רק אתחלתא דגאולה, ולא גאולה שלמה. מדינת ישראל היא התגלמות רצון ה' וראשית התגשמות חזון הנביאים. אפשר להיות ציוני מצוין ולאהוב את המדינה בלב ובנפש, ויחד עם זה לומר הלל בלי ברכה. ההימענות מאמירת ברכה נובעת מבעיה הלכתית מובהקת ולא מהשקפת עולם".
המשך 10:50 29.04.2020שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
דרור
עיוות מאסיבי ליביע אומר של הרב עובדיה יוסף זצ''ל, שבעצמו היה אומר הלל ללא ברכה בסוף התפילה של יום העצמאות וגם לא היה אומר תחנון, אוי לנו מעלבונה של תורה,...
עיוות מאסיבי ליביע אומר של הרב עובדיה יוסף זצ''ל, שבעצמו היה אומר הלל ללא ברכה בסוף התפילה של יום העצמאות וגם לא היה אומר תחנון, אוי לנו מעלבונה של תורה, אוי לנו מיום הדין, חילול השם אדיר לבוא ולעוות את דברי גדול הדור, ממליץ בחום לכל בר דעת לקרוא את היביע אומר הזה בעצמו ובשלמותו.
המשך 20:38 13.04.2025שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
מאיר כהן
עיקר דברי הרב מבוססים על דברי בה"ג מי שיעיין בבה"ג יראה שהוא כותב שעל הצלה של כמה אלפים חובה לומר הלל מר"ן עובדיה יוסף זצוק"ל לא ראה את בה"ג במקור אלא רק...
עיקר דברי הרב מבוססים על דברי בה"ג מי שיעיין בבה"ג יראה שהוא כותב שעל הצלה של כמה אלפים חובה לומר הלל מר"ן עובדיה יוסף זצוק"ל לא ראה את בה"ג במקור אלא רק את הכותרת שמופיע בראשונים שלא אומרים הלל על הצלה של יחיד עד דמכנפו כולו ישראל ולא רק יחיד אלא אפילו מאה או כמה אלפים כוונת בה"ג שכדי לחייב את כל ישראל לומר הלל בכל שנה צריך שתהיה הצלה כזו שברור שעם ישראל ירצה להודות לכן על הצלה של מאה או אפילו כמה אלפים לא ברור שכל ישראל ירצו להודות אבל אם כל ישראל התכנסו ויחליטו שביעיהם זה חשוב הם יכולים אבל על הצלה של יותר מכמה אלפים ודאי על הצלה של 600000 חובה לומר הלל וכמו שאמר הרב לפי חלק גדול מהפוסקים לומר הלל על הצלה זה מהתורה בנוסף הרב הביא את דברי הרמב"ם שיושבי ארץ ישראל ככל ישראל ודחה בטענה שזו דעת יחיד שלא נפסקה להלכה אפשר בנקל לחהראות שהבית יוסף וכל הדור ההוא פסקו כהרמב"ם שהרי הם חידשו את הסמיכה על פי פסק זה של הרמב"ם והבית יוסף עצמו סמך את השל"ה הקדוש שסמך את הארי שסמך את רבי חיים ויטל לגבי מה שהביא הרב את דברי המהריץ אפשר להראות שדברי המהריץ אינם מדוייקים הוא כותב שבמגילה היה נס גלוי שהמלך ביטל את המכתבים הראשונים וזה היפך מה שכתוב וכן מה שכתב שזה נס גלוי שהמלך הסכים שיהרגו 75 אלף מנתיניו בגלל אהבת אשה שזה נס גלוי כידוע חלק גדול מהמלחמות נעשו על לב אשה ועוד הרי חזל מנו את כל הניסים ואת הנס הגלוי הזה הם לא ראו (המהריץ ניסה למצא הסבר כיוון שלשיטתו אחשוורוש מלך רק על חלק מהעולם ולא כפי שחז"ל אמרו שמשל בכיפה) לגבי הטענה שלא מחדשים היום ברכות ודאי אף אחד לא מחדש הנביאים תקנו את ההלל לומר על הצלה וגם קבעו את הכלל מתי ממש כפי שחזל קבעו ברכות וקבעו את הכלל מתי ולא ראיתי מי שטוען שעל עוגה שלא הייתה ביימי חזל לא נברך כיוון שלא מחדשים ברכות לגבי הסברה שעדיין נמשכים המלחמותצריך לזכור שחנוכה נקבע על אחד הניצחונות הראשונים שאחרים נהרגו כמעט כל המכבים לגבי החטאים רק להזכיר משהרג ינאי את החכמים היה העולם שומם
המשך 12:35 09.08.2022שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
מאיר כהן
האם אפשר לבקש מבניו של הרב עובדיה יוסף זצוק"ל לקרא את דברי בה"ג עליהם מבסס הרב את פסק ההלכה ההלכה מבוססת על מקורות לא נכונים בה"ג כותב בפירוש שעל הצלה...
האם אפשר לבקש מבניו של הרב עובדיה יוסף זצוק"ל לקרא את דברי בה"ג עליהם מבסס הרב את פסק ההלכה ההלכה מבוססת על מקורות לא נכונים בה"ג כותב בפירוש שעל הצלה של יותר מכמה אלפים חובה לאמר הלל ויש אומרים שזה מהתורה ספר הלכות גדולות סימן טו - הלכות לולב עמוד רט ויחיד דקאמרינן וגומר בהן את ההלל, לאו יחיד ממש קאמרינן, אלא כל היכא דלא כניפין כולהון ישראל יחיד קארי להון, והאי דקא מפיק להון בלשון יחיד, משום דכד כניפין כלהון ישראל ובעי למימר הלל כל יומא על כל צרה שנגאלין ממנה, אמרי, דאי ס"ד יחיד ממש אבל ציבור יש להם ימים שאומרים בהם, והא (תענית כח ב) כדאיקלע רב לבבל בריש ירחא ואשכח ציבורא דקארו הלילא, אמאי קפיד האי ציבורא הוא, אלא לאו ש"מ אפילו מאה ואפילו כמה אלפי, כל אימת דלא כניפין כולהון ישראל יחיד קארי להון. השתא דאמרת הכי, רב דקפיד דאמר הני יחיד נינהו, וכד שמעינון דקא מדלגין, שבקינון, ואמר מנהג אבותיהם בידיהם. [פסק] שמעת מינה, יחיד דמצלי לחודיה דלאו בי עשרה ביומא דקארו ביה ציבורא הלילא ולא גמרי כגון ראש חודש וחולו של מועד, קארי הלל ומברך תחילה וסוף כי בי עשרה, דהא לא קרינן ציבור אלא לכולהון ישראל לפי בה"ג ברור לחלוטין שעל הצלה של יותר מכמה אלפים חובה לאמר הלל בברכה הפירוש של המילה מכנפי זה להתאסף ולא להינצל, כוונת בה"ג כפי שגם מסביר אותה הבני יונה רבו של החידה שגם אותו הרב מזכיר זה שצריך שתהיה הצלה של מספר יהודים כזה שיש גמירות דעת שאם היו ישראל מתאספים היו רוצים להודות על כך ולכן לא חייבים לאמר הלל אפילו על הצלה של כמה אלפים אבל על הצלה של עשרות אלפים ובודאי של מאות אלפים במיוחד שמדובר ביושבי ארץ הקודש ובמיוחד אחרי השואה הנוראה ודרי חובה לאמר הלל בברכה
המשך 18:47 07.04.2021שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
מאיר כהן
שלמדתי את ההלכה בעניין אמירת הלל ביום העצמאות לעומק וביקשתי לראות את המקורות אותם הביא הרב עובדיה יוסף ולתדהמתי גילינו שנפלה טעות וכנראה הרב לא ראה את בה"ג אלא רק את...
שלמדתי את ההלכה בעניין אמירת הלל ביום העצמאות לעומק וביקשתי לראות את המקורות אותם הביא הרב עובדיה יוסף ולתדהמתי גילינו שנפלה טעות וכנראה הרב לא ראה את בה"ג אלא רק את החלק שציין הראש וכך כתב רבינו :כתב בהלכות גדולות (הל' לולב דף לה סע"א): הא דאמרינן (בערכין י) שמנה עשר יום בשנה יחיד גומר את ההלל לא יחיד ממש, אלא כל היכא דלא כניפין כלהו ישראל, יחיד קרי להון, והא דקא מפיק להון בלשון יחיד, משום דכד כניפין כולהון ישראל ובעי למימר הלל כל יומא על כל צרה שנגאלין ממנה אמרי. ע"כ • מכאן הסיק הרב שרוב הפוסקים הסכימו עם דעת בה"ג שאן אומרים הלל אלא על הצלה של כלל ישראל מכל הני אשלי רברבי ילפינן שלא קבעו חז"ל לומר הלל על גאולתם של ישראל אלא אם כן היו כל ישראל באותה צרה ונושעו ממנה, אבל צבור או אפילו מדינה שלמה של ישראל שנגאלו מצרתם, אינם רשאים לקבוע הלל בברכות, אבל נכון לומר הלל בלא ברכה אולם מעיון במקור דברי בה"ג נראה בבירור שלא לכך הייתה כוונתו שהרי כתב אלא לאו ש"מ אפילו מאה ואפילו כמה אלפי, כל אימת דלא כניפין כולהון ישראל יחיד קארי להו ספר הלכות גדולות סימן טו - הלכות לולב עמוד רט ויחיד דקאמרינן וגומר בהן את ההלל, לאו יחיד ממש קאמרינן, אלא כל היכא דלא כניפין כולהון ישראל יחיד קארי להון, והאי דקא מפיק להון בלשון יחיד, משום דכד כניפין כלהון ישראל ובעי למימר הלל כל יומא על כל צרה שנגאלין ממנה, אמרי, דאי ס"ד יחיד ממש אבל ציבור יש להם ימים שאומרים בהם, והא (תענית כח ב) כדאיקלע רב לבבל בריש ירחא ואשכח ציבורא דקארו הלילא, אמאי קפיד האי ציבורא הוא, אלא לאו ש"מ אפילו מאה ואפילו כמה אלפי, כל אימת דלא כניפין כולהון ישראל יחיד קארי להון. השתא דאמרת הכי, רב דקפיד דאמר הני יחיד נינהו, וכד שמעינון דקא מדלגין, שבקינון, ואמר מנהג אבותיהם בידיהם. [פסק] שמעת מינה, יחיד דמצלי לחודיה דלאו בי עשרה ביומא דקארו ביה ציבורא הלילא ולא גמרי כגון ראש חודש וחולו של מועד, קארי הלל ומברך תחילה וסוף כי בי עשרה, דהא לא קרינן ציבור אלא לכולהון ישראל אם כך מסתבר שזו הייתה כוונת הבני יונה שכתב שכיוון שהמקדש ניצל סביר להניח שכל ישראל יסכימו לאמר הלל בברכה היינו שהבני יונה רק בא להסביר שאן הכוונה שצריכים ממש להתכנס אלא די בגמירות דעת שמדובר בהצלה חשובה שבודאי כלל ישאל יסכים להודות. אם כך ברור מעל כל ספק שגם בהצלת 600 אלף יושבי ארץ ישראל ראשית צמיחת גאולתנו ודאי כל ישראל יסכימו שצריך להלל ולשבח לבורא עולם על ההצלה הגדולה במיוחד אחרי השואה הנוראה שפקדה את עמנו ונראה שזו גם דעת הראש שהגדיר שדי בהצלת מה שמוגדר כקהל ישראל וזה הכמות של המתכנסים בעליה לרגל בערב פסח שנאמר "כל קהל עדת ישראל יעשו אותו" ,שכן כתב הראש בילדותי הרשל"צ הרב עובדיה יוסף זצוק"ל אמר לנו בישיבה שהלוואי ואפשר היה להתיר לאמר הלל בברכה אלא שכללי הפסיקה לא מאפשרים זאת
המשך 13:07 31.03.2021שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר