עצורי ההתנתקות לא מבקשים חנינה מהמדינה

2,637 אנשים נעצרו במהלך פעולות המחאה נגד תוכנית ההתנתקות, מחוץ לגוש קטיף ובתוכו.

הרישום הפלילי, שנלווה למעצר, עלול לפגוע בעתידם של העצורים, רובם בני נוער, בגיוס עתידי לצבא, באישור לנשיאת נשק ובקבלה לעבודה במוסדות ממשלתיים.

חוק שעבר כנסת, הציע למחוק את הרישום הפלילי מעצורים שלא הוגש נגדם כתב אישום, או שהואשמו בעבירות קלות יחסית של הפרעה לסדר הציבורי ושאר עבירות שאינן חמורות.

בשמאל הקיצוני ביקשו גם הם להנות מ"חוק החנינות" וליישם אותו על מפגיני בלעין ושייח' ג'ארח. בעתירה שהגישו לבג"צ דרשו ליישם את החוק גם על מפגיני השמאל או לבטלו.

נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש הוציאה לפני מספר חודשים, צו על תנאי המורה למדינה להסביר מדוע החוק לא מבוטל. תשובת המדינה הייתה, כי החוק נועד לענות על אירוע חריג בתולדות המדינה, שהסתיים ללא אלימות. מטרת החנינות על פי המדינה היא "לאחות את הקרע" בין חלקי העם.

אתר 'הארץ' מדווח הבוקר כי במסגרת הדיון, הודיעה הפרקליטות לבית המשפט כי מתוך מעל אלפיים העצורים, זכאים לחנינה על פי החוק המיוחד, קרוב ל1,500 אנשים. בפועל ביקשו חנינה רק 80 מהם.

עד היום אישרה הפרקליטות חנינות ומחיקת רישומים פליליים ל-35 מהם. 22 פניות נדחו ו-23 עדין בבחינה של היועצים המשפטיים של משרד המשפטים.

נתון נוסף אותו חשפה הפרקליטות, היא כי מתוך 1,483 עצורים, רק 4 מהם הגיעו לידי הרשעה. רובם המוחלט של התיקים נסגרו ללא הגשת כתב אישום, או שבית המשפט החליט לזכות את הנאשמים.