פרשת החייל שירה בחברון. לבית הדין לערעורים בקריה בתל אביב הגיעו היום (ג') הלוחם ונציגים של הפרקליטות הצבאית כדי לדון בערעורה של הפרקליטות על שחרורו של החייל למעצר פתוח.

התביעה הצבאית, בראשות התובעת הראשית אל"מ שרון זגגי-פנחס, ערערה על ההחלטה שהתקבלה ביום חמישי על ידי השופט הצבאי סא"ל רונן שור.

בינתיים, ביום ראשון נערכה נתיחה לגופת המחבל, וממנה התברר כי המחבל מת כתוצאה מהירי של החייל. באותו היום קיבלו עורכי דינו של הלוחם, חלק מחומרי החקירה, ולטענתם הראיות שהצטברו הן לטובת החייל.

בדיון היום אמרה התובעת הצבאית כי בידיהם "סרטון שמציג את החייל לאחר האירוע בזמן פינוי הגופה, ובו ניתן לראות שהוא לא היה נרגש ונסער כפי שטען". הם אישרו כי מסיכום ראשוני של הנתיחה עולה כי הירייה לראש המחבל הייתה קטלנית, וטענו: "עדויות נוספות מראות שגרסת המטען של החשוד נאמרה על ידי החייל לאחר שקיבל ייעוץ משפטי".

 בפרקליטות אומרים כי גרסתו של הלוחם, לפיה חשש ממטען אינה כנה "אנו לא מאמינים לגרסתו שפעל מהגנה עצמית. נוכיח גם שבעצם פעולתו הוא פעל בניגוד להוראות".

עוד סיפרה התובעת על עדות מפיו של חייל אחר בכוח, חצי דקה לפני הירי הקטלני ששמע את הלוחם אומר: "מה, המחבל חי?". בהמשך, לאחר הירי, החשוד אומר לשני חיילים ולמ"פ: "דקרו את חבר שלי וניסו להרוג אותו אז גם לו מגיע למות". התובעת טענה: "היה מצופה ממנו שבמצב הזה אם באמת הוא חשש ממטען חבלה, אחרי שירה, היה עליו להגיד שעשה זאת כי חשש ממטען. המ"פ אמר לו, 'למה עשית דבר כה נוראי'".

המג"ד: אני חושב שאתה משקר

לדבריה, "בסביבות 10:30 החשוד נכנס למג"ד ורק אז העלה את החשש לסכנה מהמחבל, וגם אז אמר שהחשש היה מסכין. המג"ד אמר לו, 'אז למה ירית בו ולא בעטת בסכין? אני חושב שאתה משקר'". אך השופט בדיון העיר כי גם למפקד המחלקה, לפי עדותו, היה חשש ממטען, ולפיכך תהה למה חששו של החייל ממטען אינה כנה.

התובעת השיבה: "אם היה חשש ממשי ורציני, היו פועלים אחרת. אף אחד מהמפקדים לא חשב שיש מטען על המחבל".

סנגורו של החייל, עו"ד אילן כץ, טען מנגד: "התביעה מציגה תמונה חד צדדית שמנוגדת לראיות. לפי עדות המ"פ, 'החייל נראה בשוק אחרי האירוע, הוא חייל טוב', וזאת בניגוד לטענות כי החייל היה עליז אחרי המקרה". הוא טען עוד כי מעדותה של הפרמדיקית בזירה עלה ש"הרגשתי שהחייל החשוד נראה מבוהל והפנתי אליו הקב"ן. הוא נשמע לי מאוד מבולבל, לא הבין למה אני מתכוונת, הוא שינה דבריו".

כץ חידד כי  לפי עדות המג"ד, "התכוונו לשפוט משמעתית את החייל עם המח"ט, לא להעביר הלאה (למצ"ח). הם התייחסו לאירוע כטיפול בציר הפיקודי. כל הזמן מדברים על התנהגות החייל מול הוראות הפתיחה באש אבל המג"ד העיד בחקירה כי 'בהנחיות לא עסקנו במצב שכזה של חשש ממטען חבלה על מחבל, בהוראות הפתיחה באש. אני לא בטוח מה ההוראות כי הן לא לפניי'".

סנגור נוסף, עו"ד אייל בסרגליק: "הראיות תומכות בחייל. תחקיר מד"א לא נבדק והוא תומך בטענתו". על טענת התביעה, שלפיה החייל הסביר את צעדיו לאחר מעצרו נוכח החשדות נגדו – הסביר: "זהו שקר וכזב, שטויות במיץ עגבניות. הטענות כי החייל נקם על הפיגוע בחברו אינן נכונות כי החייל הפצוע כלל לא היה חברו". הוא סיפר כי לפי עדות המח"ט, הייתה התרעה על פיגוע מסויים בגזרה. "לדברי המח"ט, 'העברתי למפקדים תרגולת שאני רוצה להאמין שעברה לכל החיילים'. לחייל נאמר באותו הבוקר שצפוייה להיערך עדלאידע, אם היה מתפוצץ בה מטען אז איפה היינו נמצאים?".