בבלוג שלו "החברים של ג'ורג'", המתואר כ"ביקורת שמאלנית וליברלית ומעקב אחר קריסתה של ישראל" מתייחס גורביץ' למאמר מערכת של עלון מעייני הישועה בעקבות "מכתב הרבנים".

בתחילה סוקר גורביץ' את רמתם הנמוכה של עלוני השבת המחולקים בבית הכנסת ונפנה לתאר את עלון "מעייני הישועה" שהוא "אחד המצליחים שבהם" לדבריו. ופונה לצטט את מאמר המערכת בו תקפו עורכי העלון את הרבנים שיצאו נגד "מכתב הרבנים".

השורה שתפסה את גורביץ' היא השורה האחרונה במאמר בה שואלים הכותבים, על יחסם של הרבנים למצוות מחיית עמלק: "מעניין אם את ריכוז העמלקים במחנות השמדה הם ישאירו לאחרים או אולי יכריעו שמחיית עמלק כבר לא רלוונטית. ימים יגידו."

ועל כך מגיב גורביץ': כלומר, כלי תקשורת חרד"לי מרכזי מכריז, לכל מי שרוצה לשמוע, שבבוא העת יהיו פה גם יהיו "מחנות השמדה לעמלקים" – שזה, לצורך העניין, בהחלט גם יכול לכלול יהודים שמתנגדים לתכנית האלוהית – ושמאחורי כל התירוצים שאנחנו רגילים לשמוע מחובשי כיפה על ה"עמלק הפנימי" שצריך להכריע במלחמה ביצר הרע, יש ציבור לא קטן בכלל שחושב שיש אנשים כאלה, שאפשר לזהות אותם, שצריך להשמיד אותם ושמי שלא ישתתף במאמץ הזה ראוי לגנאי."

את ההסבר לדעתם של הרבנים, מוצא גורביץ' בראש המפלגה הנאצית:

"כמובן, יש כאן אינטרקאציה עם הנאצים: ספק אם בלעדי הימלר, היידריך, גלובוצניק והשאר היו הרבנים מגיעים לרעיון המודרני של מחנות השמדה. בלעדיו, הם היו נאלצים להסתפק בטיהור האתני הבלתי מאורגן יחסית שביצע שאול – כמובן, בלי לעשות טעויות כמו גילוי חמלה."

"אבל מסתבר ש-60 שנה ויותר אחרי שישראל לימדה את העולם ש"לעולם לא שוב", יש רבנים – ממומנים בכספי ציבור – שחושבים שבהחלט הגיע הזמן לעוד סיבוב, רק שהפעם הוא אמור להתבצע על ידיהם. וכמו הרוצחים בשחור וכסף, הם מתהדרים בכך שבניגוד לרכרוכיים למיניהם, להם לא תהיה בעיה לנפץ עוללים אל סלע, והם יהיו קשוחים מספיק "לראות מאה, או חמש מאות, או אלף גופות זו בצד זו."

המשפט האחרון הוא ציטוט של ראש האס.אס היינריך הימלר ימח שמו. אבל גורביץ' לא צריך להתחבא מאחורי ציטוטים, הוא אומר זאת במפורש:

"לא שזה היה מפתיע במיוחד. היהדות האורתודוקסית תמיד היתה פרוטו-נאצית. עכשיו, פשוט, הם הפסיקו להתחבא: הם חושבים שזמנם מגיע. ובהחלט יתכן שהם צודקים." לפי גורביץ' היהדות הרבנית היא המקור לנאציזם.

מתקיים על אלכוהול וטבק. יוסי גורביץ' (צילום מסך מבלוג "החברים של ג'ורג')

 

זה לא הכל

אם חשבתם שזה כל מה שמסוגל מי ש"מתקיים מאלכוהול וטבק" כהגדרתו, חכו לציטוטים הבאים:

על עלון "מעייני הישועה" הוסיף גורביץ': "גם שלמה אבינר, שהולך ומתחרפן לנגד עינינו, הוא אחד הכותבים הקבועים בו."

וביחסו למופת של הרב מרדכי אליהו שהובא ב"סרוגים" מפיו של אפי איתם כתב גורביץ' את המשפטים הבאים:

"לפני כעשור, התראיין אפי איתם אצל ארי שביט, ותלה את עצמו. הוא הצהיר שם שהוא מיועד להיות המשיח. הקריירה של פושע המלחמה הזה, שחמק בקושי ממשפטי גבעתי, התדרדרה מאז, הוא נפלט מהכנסת והפך לאחד ממקדמיו של שמואל אליהו."

"האחרון עסוק מאד בטיפוח תדמיתו של אביו, מרדכי, שהתפגר לפני כמה חודשים, ובקשירת כמה שיותר ניסים לשמו."

גורביץ' הוא בוגר (או שמא בוגד) ישיבת נחלים, שירת בצבא כאפסנאי בבקו"ם, ועד לפני כמה זמן שימש ככתב באתר 'נענע', עכשיו הוא פרילנסר שכותב טור כלכלי יומי ב"כלכליסט".

על גורביץ' והבלוג שלו כתב גולש בשם "מיליטנט" ב'תפוז':

"…וכאן עלינו להוסיף מילה על גורביץ עצמו והבלוג שלו "החברים של ג`ורג`". הבלוג הזה לא מפסיק מלהציף את הרשת ברשפים של  שנאה רותחת כלפי המוסלמים והיהודים המאמינים ברחבי העולם (משום מה הוא פוסח בביקורתו על הדת הנוצרית, שהיא הדת הרצחנית ביותר בהיסטוריה כולל ימנו אלה)."

"הוא מבסס את הטינופת הזאת על הניגוד הקיים בין כתבי הקודש של המוסלמים והיהודים לבין ערכים מודרניים. לזה, גורביץ קורא שמאלנות. הדת אכן מנוגדת לחשיבה המדעית שביסוד הקידמה, אבל השמאל לא לוחם בדת על ידי פגיעה אינפנטילית ברגשותיהם של הדתיים, אלא על ידי בניה של זהויות אלטרנטיביות ובמלחמתו לקידום דמוקרטיזציה, חיסול העוני והבערות שהם הם הבסיס לדת ולכל צורה אחרת של ריאקציה."