מתיחות שיא נרשמת בימים אלו בשורות מפלגת השלטון. על פי דיווחה של אנה ברסקי ב'מעריב', בסביבת ראש הממשלה בנימין נתניהו בוחנים שורת שינויים מבניים חריגים במטרה לשלוט בהרכב הרשימה הבאה לכנסת ולאפשר לנתניהו מרחב תמרון גדול יותר לשיריונים מטעמו.

במוקד הסערה עומדת הצעה לצמצום דרמטי של ייצוג המחוזות. לפי התוכנית הנבחנת, מספר המקומות הריאליים המשוריינים לנציגי המחוזות יקוצץ מ-10 כיום ל-5 בלבד. המשמעות היא מחסום כמעט בלתי עביר עבור פעילי שטח ומועמדים מקומיים, והסטת מרכז הכובד לרשימה הארצית, שם השפעתו של נתניהו גדולה יותר.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

נתניהו מברך על חזרת החטופים, צילום: ערוץ הכנסת.

הלחץ במפלגה נובע מהפער שבין המציאות הנוכחית לסקרים: בעוד שכיום מכהנים בליכוד כ-40 חברי כנסת (בזכות החוק הנורווגי), הסקרים מנבאים למפלגה כ-30 מנדטים בלבד. המשמעות הפוליטית ברורה – כמחצית מחברי הכנסת המכהנים עלולים למצוא את עצמם מחוץ לכנסת הבאה.

כדי להקל על הצפיפות, נבחן מהלך נוסף: "חוק נורווגי משופר" שיחייב כל שר להתפטר מהכנסת באופן אוטומטי עם מינויו לתפקיד, מבלי להותיר זאת לשיקול דעתו. מהלך זה נועד להבטיח זרימה של מועמדים חדשים מהרשימה לכנסת.

אם הבחירות יתקיימו במועדן, הפריימריז צפויים להיערך באפריל. אולם, במידה והבחירות יוקדמו, המועמדים יאלצו להתייצב לקלפיות בתוך חודשיים בלבד – לוח זמנים שמעצים את התסיסה והלחצים חסרי התקדים בקרב שרי וחברי הכנסת של הליכוד.