‏חגי לובר ששכל את בנו, התייחס בפוסט וידוי לאסון הפעוטון ולשני התינוקות שנהרגו בו. תחילה הוא כתב שגם הוא קצת חשב מחשבות רעות על ההורים, אבל אז הוא גילה שהוא מכיר את אחת האמהות.

בדבריו כתב לובר: "מָחוֹל שֵׁדִים ‏וגם אני השתתפתי אתמול, לפחות כמקשיב, בטירוף הכללי. ‏וגם אני צקצקתי בלשון על "ההורים הלא אחראיים". ‏וגם אני חרצתי דעה על "המעון שלא היו בו מינימום תנאים". ‏וגם אני הרהרתי ב"היעוץ המשפטי שגרם לחרדים לשלוח למעונות זולים".

‏וגם אני קראתי על "תרבות הזלזול, הפרת החוק, וחוסר האחריות של החרדים" ‏וגם אני מיהרתי לחרוץ משפט ולנקוט עמדה. ‏וגם אני בוססתי באותה ביצה עכורה.

‏ופתאום, ‏אשתי סיפרה לי שאמו של אחד התינוקות שנפטרו, ‏חני כץ, ממיזם תכשיק, באה אלינו לשבעה, ‏והביאה שרשרת לב בה הוטבעה דמותו של יהונתן. ‏וכך היא עושה לכל משפחה שכולה. ‏ופתאום "מאירוע קשה" שמחייב התייחסות, ‏נהיה להם שמות ופרצוף.

‏והיא עמדה לפני, אמא במלא כאבה, ‏במלא צערה. ‏במלא אובדנה. ‏וידעתי שבשבילי זו הייתה צריכה להיות הזווית היחידה, ‏שותפות בצער. ‏וכאב בנשמה. ‏ושהגופים האחראים והמקצועיים ‏יבדקו, יחקרו, ויסיקו מסקנה.

‏ומה קרה לי, אב שכול, ‏שהצטרפתי ל"חגיגה". ‏ונסחפתי, אפילו במחשבה, לאותו מחול האשמות נורא. ‏כשהמתים עוד מוטלים לפנינו, עוד לפני הקבורה. ‏והתחרטתי. ‏וכמעט שקרעתי קריעה".