חושבים על רילוקיישן? מדריך לישראלי המהגר לאוסטריה

קשה, מעצבן אבל אם שרדתם אז זה שווה. המדריך לישראלי היורד באוסטריה בכלל ובווינה בפרט.

כל מי שטייל בווינה או אפילו רק חזה בה בתמונות יודע – העיר מהממת, וכשאדם בן 50 ומעלה כותב את הפועל "מהמם" הוא באמת מתכוון לכך ולא כמליצה. אין צורך להרחיב, וינה נראית פשוט כמו עיר מהחלומות ובצדק. הארמונות, הרחובות הבוהקים, נהר הדנובה, הפארקים והיהלום שבכתר הקייזר: בתי הקפה המדהימים על ויטרינות העוגות המוריקות בגווני ירוק (כל מה שמרציפן) וורוד (כל מה פונץ') לבן (כל מה שקציפת לימון) וכמובן עוגות הזאכר והשטרודלים.

מוצרט, פרויד, קלימט, בטהובן, ויואלדי, גוסטב מאהלר וסטפן צווייג הם רק כמה מעטים מרשימה ארוכה ששמותיהם נקשרו אל העיר יחד עם הקיסר המיתולוגי פרנץ יוזף (ירום הודו) ורעייתו מנוחתה עדן סיסי (אליזבת), המככבת על עטיפות מרציפנים ומיני סובינירים לתיירים.

וינה לא רק יפיפייה, היא גם מופיעה גבוה מאוד בדירוג הערים המציעות את רמת החיים הגבוהה ביותר לתושביה. במשך 12 השנים האחרונות תפסה את המקום הראשון בכל הסולמות הנחשבים, אם כי בשנה האחרונה הודחה בחלק מהם אל המקום השני לשם העפילה על חשבונה קופנהגן. הפארקים, הניקיון ובעיקר התחבורה הייקית היעילה, כל אלה הפכו אותה לעיר שאין צורך להחזיק בה רכב כלל. מדובר בבירת אימפריה קיסרית ללא קיסר. בעיר קוסמופוליטית שהתייר יכול להסתדר בה באנגלית בלבד ויש מקומות שאף בעברית (או בערבית).

אז מה ההבדל בין תייר לתושב קבע? המון

אבל. כן, יש "אבל". אין דומה התייר שבא לעבור על רשימת האטרקציות בעיר, לרוץ מקפה צנטרל עבור במוזיאון אלברטינה בואכה ארמון שונברון, לגר ולתושב קבע החי בעיר. בניגוד לתייר, תושב קבע – רואה כל פגע. תייר אינו נאלץ להתמודד עם רישום ילדיו למערכת החינוך בהררי טפסים בהם מופיעות מילים שכל אחת מהן באורך פרשת לך-לך. הוא לא נדרש ללמוד את השפה המקומית משום שהאוסטרים לא אחת מסרבים לדבר אנגלית עם תושבים, גם במידה שהם שולטים בשפה בבחינת: באת לגור כאן? יופי, רוצה שירותים סוציאליים? דבר גרמנית!.

והגרמנית יימח שמה. גרמנית אמנם שפה קלה מאוד לקריאה (בנות ה-6 שלי שלמדו לקרוא אותה בתוך פחות מחודשיים) אך קשה מאוד לדיבור. בנוסף, גרמנית וינאית המכונה "וינריש" (Wienerisch), אינה גרמנית סטנדרטית כלל וכלל, אפילו אמירת "שלום" בה שונה מהגרמנית הייקית שלמדתי בבית סבא. אם כך הבה נוציא את דיבתה של מרכז אירופה רעה, ונסקור כמה מהאתגרים העומדים לפתחם של אנשי העולם החדש הניידים העושים דרכם למרכז היבשת הישנה והאנטישמית. ויודעים מה? אפילו לא נדרש לענייני ההגירה, הציונות והבעייתיות בחיים של יהודי באירופה דהיום. רמת חיים נטו. מוכנים? קדימה.

כל מה שקשה במרכז אירופה

עישון. מפתיע נכון? מדוע שעישון יהווה בעיה במדינה מערבית מתקדמת בה הבריאות ואורח החיים הבריא תופסים מקום כה רב בהוויה? האמת שאין לי מושג אבל בווינה קשה לנשום אויר נקי. תרבות העישון שם מזכירה את המצב בישראל של ילדותי בשנות השמונים. אמנם אחרי מלחמות קשות ו-3 הצבעות בפרלמנט האוסטרי שכמעט גררו משבר חוקתי, נאסר סופסוף העישון בבתי קפה ובפאבים. בכל זאת, על כל העיר רובץ ענן סמיך של סיגריות וגראס (חוקי שם).

על רציפי הרכבת, בתחנות האוטובוס, דרך החלון בבנין משותף, בכל מקום מעשנים בכמויות. במקרים מסויימים הייתי עד למקרים שבארץ היו מן הסתם מערבים את השירות הסוציאלי: נשים מעשנות ליד ילדיהן הקטנים ואפילו נצפו פעמיים הריוניות מעשנות כשאיש ברחוב לא הרים גבה או התערב. מחוץ לווינה המצב טוב יותר, אבל מבחינתי העישון היה החיסרון הגדול ביותר בגולה הדוויה והמעושנת.

קר מאוד בחורף; אין מזגן בקיץ

קור. קר שם לעזאזל. החורף הראשון שלנו בעיר קידם אותנו בנדיבות לא אופיינית לאוסטריה בערמות שלג ובמינוס 12 מעלות צלזיוס. מעבר לקור ולשעות החושך הרבות והמדכאות, כל יציאה מהבית, במיוחד עם ילדות בנות 6, גבתה כ-20 דקות של התארגנות שבסופן נראינו כולנו כמשפחת דובים. למעשה רק בווינה הבנתי את שאלותיו העונתיות של סבי הייקה: "יש לך נעליים טובות לחורף?".

המעילים האפקטיביים היחידים היו ארוכים וכבדים, כאלו הנראים ומרגישים כאילו הנך לובש שק שינה צה"לי. בנוסף קרח. זה מחליק! גם עם נעליים מצויינות כדאי שתכין את הישבן להחלקות תכופות. עיר לבנה זה דבר נהדר לתיירות, לא כשרצים לתפוס את האוטובוס ומסיימים במחלקה האורתופדית.

חם. הקיץ בווינה חם פחות מאשר בישראל בערך ב-10 מעלות בממוצע. רק מה? בישראל יש מזגנים ובווינה הם נדירים. מדוע? מגוון סיבות. הראשונה: כל התקנת מזגן בבית ישן “Altbau” משהו שדומה בהגדרתו ל"מועמד לשימור" הישראלי, מחייב אינסוף אישורי התקנה כדי לא לפגוע בחזיתות הבתים הבאמת מהממות.

בהתחשב בעובדה שרבעים שלמים בעיר נחשבים לכאלה, ההתקנה הופכת למסובכת משום שהיא מחייבת עימות חזיתי עם הבירוקרטיה האוסטרית שהיא מפלצת בפני עצמה. בנוסף, נראה שהאוסטרים מתכחשים לתופעת ההתחממות הגלובלית משום שגם כאשר יש מזגנים בנמצא, כמו בחלק מהמקומות הציבוריים, הם מפעילים אותם על 25 מעלות, שזה נשמע בסדר אבל מנסיון, זה בלתי נסבל.

בירוקרטיה שלא מהעולם הזה

על המהגר לאזורים אלו להתמודד עם לא מעט מכשולים אחרים: המשכורות הנמוכות (תתפלאו) המסים המטורפים, הבירוקרטיה האוסטרית/גרמנית שהיא כאמור מפלצת שהפילה לא מעט חללים. מערכת החינוך נוקשה מיושנת, מוצפת מהגרים ואינה מסוגלת להתמודד עם ילדים שקצת "יוצאים מהקווים".

מערכת הבריאות הציבורית מיושנת, איטית, אינה מאמינה ב"מניעה" והרגולציה של האיחוד מונעת מרופא אחר לקבל את כלל המידע על המטופל בהינף כרטיס, בשל פרטיות המידע.

מעבר למיסוי הגבוה, כל נוצרי חייב לשלם מס (Kirchenbeitrag) של כ 1% מהשכר לכנסיה (יהודים חייבים בתשלום דומה לקהילה היהודית), אלא אם מילא בקשה (שוב בירוקרטיה גרמנית) לעזוב את הדת באופן רשמי.

יתרה מזאת, כמו כמעט בכל מקום באירופה אינך יכול לבצע שום פעולה רשמית כפתיחת חשבון בנק, הוצאת רשיון נהיגה או רישום ילדים לבי"ס, ללא רישום ברובע בו אתה גר (אישור בעל הבית נדרש) אותו תצטרך להציג בכל קבלת שירות רשמי. אין לך כתובת קבועה? זבש"ך.

רגע, לא סיימנו. קשה למצוא מחוץ למרכז העיר המתוייר בית קפה או מקום בילוי פתוח אחרי השעה 10 בערב (מפיצוציות 24 שעות בכלל תשכחו) ויום כיפור של הדממה כללית חל מדי שבוע ביום א' בקנאות קתולית. העיר מלאה בקיץ במעופפי "הצרעה הגרמנית" שלא שמעו כי האנשלוס בוטל ובנוסף באזורי הטבע קיימת קרציה שפגיעתה מחייבת חיסון משולש לכל תושב קבע באוסטריה.

לסיכום ולמרות כל האמור, השנתיים וחצי בהן חיינו כמשפחה בווינה היוו חוויה אדירה. היא שינתה את כלל תפיסת עולמי על אירופה, על מדינת ישראל (דברים שרואים משם), ועל העם היהודי בכלל.

אז אחרי כל מה שקראתם, מה אומרים? עדיין מתאים לכם רילוקיישן?

Vü Glick!“" (בהצלחה!)