סינמה שו"ת פרק 25. יוצר 'המזח' ליאור חפץ: "לא חיפשתי לעשות סדרה היסטורית"

בפרק ה־25 של סינמה שו״ת, פודקאסט הקולנוע של אתר סרוגים, מארח אבי לודמיר את היוצר, הבמאי והתסריטאי ליאור חפץ.

חפץ חתום על סרט ההרפתקאות ״הרפתקה בשחקים״, על סדרת המלחמה ״המזח״ ועל סדרת הדרמה ״אור ראשון״, שנולדה מתוך אירועי השבעה באוקטובר וזכתה גם להפצה בינלאומית. בשיחה פתוחה וכנה הוא חוזר אל תחנות המפתח בקריירה שלו ומדבר על אחריות, תחקיר, יצירה מתוך כאוס והבחירה לספר סיפורים דווקא כשהפצע עוד פתוח.

להאזנה בכל פלטפורמות הפודקאסטים – לחצו כאן

חפץ מספר שהמסלול שלו אל הקולנוע לא היה מובן מאליו. הוא גדל בבית של רפואה, והוא עצמו נמשך בילדות לציור, לאנטומיה ולעולם הרפואה. בצבא שירת כמדריך חובשים קרביים ואף החל לימודי קדם רפואה באוניברסיטת תל אביב. במקביל, בסוף שנות התשעים, נחשף לעולם האנימציה הממוחשבת והגרפיקה, והרגיש שהמוח שלו נפתח לכיוון אחר לגמרי. הוא עזב את מסלול הרפואה ונרשם ללימודי תקשורת חזותית בבצלאל, שם למד גרפיקה, אנימציה ואפקטים חזותיים.

כבר בסיום הלימודים בחר בדרך חריגה. במקום פרויקט גמר עיצובי יצר סרט קצר עלילתי. הוא מודה שלא ידע אז לכתוב תסריט, שהסרט עצמו יצא רחוק משלמות, אבל דווקא הכישלון הזה חידד לו את הרצון ללמוד קולנוע לעומק. ההחלטה הזו הובילה אותו ללוס אנג׳לס וללימודי תואר שני בבית הספר לקולנוע של אוניברסיטת USC. חמש שנים של לימודים ועבודה בתעשייה האמריקאית העניקו לו כלים מקצועיים רחבים, אך גם תחושת תקיעות. אחרי שנתיים שבהן לא ביים פיצ׳ר, הוא הרגיש שהוא מתרחק מהמשפחה ומהחיים עצמם והחליט לחזור לישראל.

עם שובו לארץ החל להתגבש סרט הביכורים שלו ״הרפתקה בשחקים״, פרויקט תשוקה ארוך שנולד מספר ילדים ישראלי שקיבל מאמו בגיל חמש. הסיפור על ילדים שמחזירים לחיים מטוס ישן חיבר בין הרפתקה, ערכים וציונות, וגם אפשר לו להשתמש בכלי האפקטים והגרפיקה שרכש. למרות השנים הארוכות של פיתוח והפקה, חפץ ראה בו סרט לכל המשפחה, כזה שממשיך מסורת של סרטי הרפתקאות שעליהם גדל.

בהמשך השתלב כתסריטאי בעונה הראשונה של ״השוטרים״, שם עבד בצמוד ליובל יפת ולמד ממנו על כתיבה טלוויזיונית ועבודת צוות. אבל הפרויקט שהעמיק את הקשר שלו בין יצירה לאחריות הגיע עם ״המזח״. הסדרה, העוסקת במלחמת יום הכיפורים, נולדה מסיפורו של ד״ר נחום ורבין, רופא מוצב המזח. החיבור היה גם אישי. אביו של חפץ שירת כרופא במלחמה, והוא עצמו נמשך שנים לעולם הרפואה הקרבית ולמצבי קיצון אנושיים. במשך שנים ערך תחקיר מעמיק, נפגש עם רופאים, חובשים, לוחמים וקצינים, קרא יומנים, בלוגים ופרוטוקולים. לדבריו, האחריות הגדולה ביותר הייתה שהאנשים האמיתיים יצפו ביצירה וירגישו שהיא נאמנה ומכבדת את סיפורם.

הפקת ״המזח״ הפכה לאחת המורכבות שנעשו כאן. איתור טנק תקופתי, שיקום שלו, מציאת מוצב שנראה בדיוק כמו קו בר לב וצילומים על גבול ירדן דרשו עבודה לוגיסטית עצומה. הפרויקט נכתב במקור כסרט קולנוע, אך לקראת חמישים שנה למלחמת יום הכיפורים התפתח גם לסדרת טלוויזיה. הסרט יצא לאקרנים בקיץ 2023, והסדרה הייתה אמורה לעלות ימים ספורים לאחר מכן. ואז הגיע השבעה באוקטובר.

חפץ מתאר רגע של אובדן משמעות מוחלט. עולם הקולנוע, לדבריו, קרס בן רגע מול המציאות. מתוך המקום הזה נולדה דווקא ״אור ראשון״. כחודש לאחר האירועים פנו אליו מפיקות עם רעיון לפתח סדרת דרמה על סיפורי גבורה מהשבעה באוקטובר, והוא סירב. רק אחרי חודשים, כשקרא עדויות וסיפורים, גילה שבתוך האפלה יש גם אור. אנשים שקמו להציל אחרים, שסיכנו את עצמם, שפעלו מתוך אנושיות. הוא הרגיש שהעיסוק בסיפורים האלה לא מרוקן אותו אלא ממלא.

הכתיבה של ״אור ראשון״ לוותה בתחקיר אינטנסיבי ומטלטל. ביקורים בבתים מחוררים מכדורים, הליכה במסלולי בריחה עם ניצולים, פגישות עם משפחות שכולות ועם שורדים שחזרו שוב ושוב אל הרגעים הקשים. חפץ מדגיש שהאמון שקיבל מהאנשים היה האחריות הגדולה ביותר. הסדרה נוצרה בקצב מהיר וחריג, מתוך בחירה מודעת לספר סיפור תחושתי ומיידי, כזה שיוצא מהלב ומהבטן, בלי פרספקטיבה היסטורית מרוחקת.

הוא ידע מראש שלא כולם יוכלו לצפות בסדרה, ומדגיש שזה לגיטימי לחלוטין. עם זאת, ההד הבינלאומי הפתיע גם אותו. ״אור ראשון״ נמכרה להפצה מחוץ לישראל, וצופים רבים כתבו לו שהם נחשפו דרכה לראשונה למה שקרה כאן. עבורו זו לא הייתה המטרה הראשונית, אלא תוצאה של סיפור שנעשה מתוך כוונה אנושית וערכית.

בסיום השיחה, אחרי שלושה פרויקטים עתירי תחקיר, כאב ואקשן, חפץ מודה שהוא חולם גם על יצירה קטנה ושקטה יותר. אולי אפילו קומדיה רומנטית. ובכל זאת, הוא לא מוותר על האתגר. הוא מאמין שאם מגייסים את האנשים והמשאבים הנכונים, אפשר ליצור כאן קולנוע וטלוויזיה שאינם נופלים ממה שנעשה בעולם, ובעיקר כאלה שמבקשים לספר סיפור שיש בו משמעות.