בקשת החנינה של נתניהו. עו"ד דוד פטר, שייצג את הממשלה במקום היועמ"שית, מצא סעיף מפורש שמגן על מתן החנינה של הנשיא לראש הממשלה, אם וכאשר.

לפי חוק יסוד נשיא המדינה:

13. (א) לא יתן נשיא המדינה את הדין לפני כל בית משפט או בית דין בשל דבר הקשור בתפקידיו או בסמכויותיו, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל דבר כזה.

במילים אחרות, אם החליט נשיא המדינה לתת חנינה, אי אפשר להגיש בג"צ נגד ההחלטה.

שני תקדימי עבר: קו 300 וניר זוהר

בקשת החנינה של נתניהו תלויה בשני תקדימים: הראשון הוא התקדים לפיו הנשיא יכול לתת חנינה למי שלא הורשע בבית המשפט – חנינה כזו נתן הנשיא חיים הרצוג למעורבי פרשת "קו 300".

מאידך, חנינה שהעניק הנשיא קצב לעבריין מורשע – ניר זוהר, לא נחתמה על ידי שרי המשפטים. זוהר עתר לבג"צ כדי שיורה לשרי המשפטים לחתום, ושופטי העליון קבעו כי ההליך מוגבל. אבל שם, הדיון לא היה על החנינה, אלא על ההליך, מה שלא רלוונטי כרגע. כי במקרה הנוכחי, אם הנשיא יעניק חתימה, שר המשפטים לוין יאשר את החנינה, כך שהמקרה דומה יותר לקו 300 מאשר לפרשת זוהר.

פטר הוסיף: "על פי חוק יסוד מפורש – אין ביקורת שיפוטית על החלטת נשיא המדינה. יש פסיקה שמכניסה את הביקורת השיפוטית למרחב של חתימת הקיום של שר המשפטים (פרשת ניר זוהר). אם תהיה החלטה של הנשיא, ולוין יחתום – יהיה צריך לשנות מהיסוד את כל הפסיקה בתחום כדי לקבוע שעצם החתימה של לוין היא בלתי חוקית, כביכול.

"אם הנשיא יחליט לחון, ושר המשפטים יחתום, אין בית משפט בעולם שיעמוד בלחץ הציבורי ויסכל את החנינה".