קובי, אביו של החטוף ששוחרר שגב כלפון, סיפר היום (רביעי) בראיון בכאן רשת ב' על התופת שבנו עבר בשבי. "המוות ביקר אותו כל הזמן", אמר.

כלפון סיפר על רגעים קשים במיוחד שחווה שגב עם החטופים מקסים הרקין ויוסף חיים אוחנה: "הם עברו שלב מאוד קשה של הפצצות של צה"ל, זה נס, פספס אותם בכמה מטרים. הם החליטו להיפרד אחד מהשני – התחבקו, אמרו אחד לשני אני אוהב אותך".

הוא הוסיף: "היה רגע שהוא מספר אותו ואני לא יכולתי להמשיך לשמוע את זה, יצאתי מהחדר. בכל השמחה הזאת יש גם כעס פנימי שהבן שלך עבר את מה שהוא צריך לעבור. הם הבינו שהמוות נגע בהם, הוא נגע בחבורה הזאת".

אמש, שגב כלפון בעצמו, תיאר בראיון לווינט על הזוועות שעבר בעזה. "כשהגענו לעזה, זרקו אותנו בתוך מבנה, אני חושב שזה היה מסגד. אני זוכר את הקולות, את ההד. מישהו הצמיד לי סכין לצוואר, ושאל איך קוראים לי. אמרתי 'שגב'. הוא לחץ יותר חזק. שאל שוב, 'איך קוראים לך?'. שוב אמרתי, 'שגב'. כל פעם ששאלו איך קוראים לי ועניתי, חטפתי מכות.

עוד הוא אמר: "שמעתי צליל של סכין יפנית נפתחת, חתכו לי את הבגדים, שברו לי את הפירסינג. ושוב מכות. ואני רק רואה מסך לבן. מישהו הצמיד לי את הראש חזק לרצפה ואמר לי, 'עכשיו אתה הולך לישון'. לא הבנתי אם זה אומר שאני עומד למות או להפך. אחרי שעה וחצי או שעתיים שאלו אותי שוב, 'איך קוראים לך?',
ואני מבין מהדיבורים ביניהם שהם קלטו את השם 'סטיב'. ידעתי שאם אתקן אותם אחטוף שוב. אז לא תיקנתי. ואז הבנתי, בעצם, שאני כנראה אסיר".

הוא תיאר אף את המכות החזקות שהוא קיבל ביום החטיפה: "הרביצו לי עם הקת של הנשק, דפקו בברכיים, בבטן, בראש, מכל הצדדים שלי. אחרי כמה דקות אתה כבר לא מרגיש את המכות, אתה פשוט לא מרגיש כלום. רק שקט, דקה לפני שהחיים נגמרים.

חפרנו לעצמנו בור לשירותים, גם לנו וגם להם, כי אנחנו 'יהודים אפסים, כלום ושום דבר'. חפרנו מנהרות. הכריחו אותנו לעבוד. כשאתה יורד למנהרה אתה הופך להיות עכברוש. כל החיים שהיו לך למעלה, כבר אין אותם", הוא אומר.

לסיום הוא אמר: "היינו במנהרה, ישנו 300 מטר מהשובים שלנו. אם אני מסתכל ימינה, יש חושך מוחלט. מסתכל שמאלה, חושך, אפלה. בהתחלה שמחנו כשראינו אור בקצה המנהרה, אור של פנס. חשבנו שבאים לספר לנו חדשות טובות. אבל אחרי שבן גביר דיבר על מה שעשה לאסירים שלהם פה בארץ, האור הפך סימן לרוע שמגיע אלינו. ידענו שאנחנו עומדים לחטוף מכות, פחדנו, נצמדנו לקירות והתכוננו".