יש קדושה בצפת. סיפורו של בית העלמין ובית הכנסת של האדמו"ר מאבריטש מתחיל בשאלה, כדרכם של יהודים: מי מכם מכיר את רבי אליעזר אזכרי? כן, האיש האדיר הזה שחיבר את 'ספר חרדים' ואת המזמור 'ידיד נפש'. כל אחת מאלפי המצבות העומדות בצפיפות על המדרונות הסלעיים שמדרום לעיר העתיקה של צפת מספרת פרק קטן בהיסטוריה של העיר ושל תושביה במשך מאות שנים. (התשובה, אגב: רבי אליעזר היה הקרוב ביותר לאר"י, והאחרון אף ציווה לקבור אותו בסמוך אליו.)

רק הליכה בשבילי בית העלמין הצרים וטיפוס במדרגות שבו מאפשרים למבקר לחוות אותו באמת. הכתובות מספרות על חכמים ומקובלים שחיו בעיר, שהבולט ביניהם הוא האר"י – אדוננו רבי יצחק. כן, זה המדויק. טמונים כאן קורבנות רעידות האדמה שפקדו את העיר במאות ה-17 וה-18, אך גם תושבים שחיו בתקופות מאוחרות יותר, כמו עולי הגרדום, לא נשכחו.
סיור מיוחד עם הרב אליהו בן טובים
יצאנו לסיור מיוחד בבית העלמין העתיק בצפת, לא סתם סיור, אלא עם הרב אליהו בן טובים, מנהל בית העלמין הצבאי ומי שחוקר ודורש בעקבות המתים כבר עשרות שנים. חלק מיוחד מוקדש לאלה שנתנו את חייהם בעיר הנצורה במלחמת השחרור ובמאבקים שהתחוללו לאחר מכן.
במרוצת מאות השנים נעשתה אוכלוסיית צפת מגוונת יותר, והמנהגים השונים הביאו לחלוקת בית העלמין בין ספרדים לאשכנזים. בין המצבות של חכמי הקבלה מהמאה ה-16, שרבות מהן צבועות בתכלת, יש אזורים נפרדים לגברים ולנשים לתפילה, להדלקת נרות ולמתן גמילות חסדים.
מקובלים וקברי צדיקים
מלבד האר"י, קבורים כאן גם המקובל רבי שלמה אלקבץ, מחבר פיוט השבת 'לכה דודי', ורבי יוסף קארו, מחבר ה'שולחן ערוך'. קברים נוספים לעלייה לרגל כוללים את קבריהם של רבי לייבל בעל היסורים, חכמים תלמודיים כמו רבי פנחס בן יאיר, ודמויות היסטוריות כמו חנה ושבעת בניה וקברו של הנביא הושע בן בארי. בית העלמין וקברו של הושע בן בארי נזכרים כבר על ידי נוסעים יהודיים בשנים 1495 ו-1522. מכאן התפתח בית העלמין והתפרש על פני כל המדרון שלמרגלות הרובע היהודי. הקבורה בו הופסקה בשנות השישים, ובמקומו נפתח בית עלמין חדש למרגלות המדרון.
שירה ונגינה בצפת
הזכרנו קודם את רבי שלמה אלקבץ, ולא פלא שבין סמטאותיה חיבר את הפיוט 'לכה דודי'. לעמוד ביום חול או בערב שבת בין השמשות, להקשיב לרחש עלי העצים כשהרוח מפזזת ביניהם, לראות את הר מירון הטובל בירוק ובגווני הזהב של השמש השוקעת, ולשמוע את ניגוני הלאדינו ממזרח וכלי זמר ממערב – זו הרגשה עילאית של קדושה.

בתי הכנסת: מגוון רוחני
קדושה יש גם בבתי הכנסת. כה רבים ומגוונים הם, שאי אפשר לפרטם. שלושה מבתי הכנסת שינו צורה: בית הכנסת ע"ש רבי יעקב בירב הספרדי הפך לנוסח קרליבך האשכנזי, חסידות ויזניץ' פינתה מקום לעדת תוניס, ובית הכנסת של האדמו"ר מאבריטש, שחזה את רעידת האדמה, הוא בנוסח עדות המזרח.
מי הוא האדמו"ר מאבריטש?
רבי אברהם דוב מאבריטש, מחבר ספר 'בת עין', עלה בראש חסידיו והתיישב בצפת. הרבי היה מעורב עם הבריות, אך זמן מה לאחר עלייתו לארץ הסתגר בחדרו ולא דיבר עם איש. חסידיו תהו על כך, עד שבאחד הימים יצא, התבונן באדמה סביבו ופניו נהרו. בסעודה חגיגית הסביר: דעו לכם, שבעת שגרנו בחוץ לארץ, בא אלי פעם שליח מארץ ישראל וסיפר לי בהתלהבות על מעלותיה הרבות של ארצנו הקדושה. כל כך התלהב אותו שליח, עד שאמר: 'רבי הקדוש, מי שיש לו עיניים לראות, רואה שבארץ ישראל כל אבן היא יהלום'. באותה שעה התלהבתי והחלטתי לעלות לארץ".
מאיר המאירי, יו"ר בית הכנסת, מספר לנו על דמותו המופלאה של האיש. אל תחמיצו ביקור ותפילה שם בשבתות ובחגים. ההרגשה היא שאתה הולך בתוך הקודש שאפף את העיר לפני כ-500 שנה.

הרובע היהודי: היסטוריה חקוקה באבן
גרם מדרגות אדיר (צריך כושר בשבת כזו!) מחלק את העיר העתיקה לשני חלקים. כל מה שמצפון לו נכלל ברובע היהודי. בכניסה לרובע ניצב מבנה ישן, מנוקב בכדורים ממלחמת העצמאות, שנשאר לזכר. מכניסות רבות ניתן להיכנס לרובע, וכל אחד יבחר כרצונו.
קולינריה קדושה: מנדיס
היכן אוכלים בטעם של קדושה? במסעדת מנדיס ברחוב ירושלים, סמוך לעירייה. מסעדה בשרית כשרה למהדרין, בבעלות אשר ראטה, חסיד קוסוב, מציעה טעמים אירופאיים משובחים מהמטבח היהודי. מעולם לא טעמנו כזה אוכל משובח. שילוב מיוחד ונדיר של חדש וישן, אומנות צפתית, ניגונים ניחוחות ואוכל מעולם עתיק, ניחוחות מיוחדים ועכשיו גם טיש שבת של פעם.
בקומה התחתונה, בחדר הכספות של הבנק ששכן שם, נמצא מקפיא ענק – חוויה בפני עצמה. בקומת הכניסה, מסעדת 'באשערט' מציעה תפריט שף המשלב שיטות בישול מתקדמות עם נתחי בשר מהמעשנה.
התפריט כולל מרק עוף עם קרעפלאך, ניוקי יהודי עם בשר מפורק, בלינצ'ס עם כבד מעושן, סטייק רוקה, דג לברק ועוד. זו חוויה מעוררת חושים עם קדושת המזון.
סיום בסמטאות הקסומות
אחרי האוכל, צאו לסיבוב בין הסמטאות המיוחדות של צפת. שילוט טוב מסביר על המקומות, ופינות החמד משרות קדושה ורגש. צפת היא עיר של היסטוריה חיה, שבה כל צעד הוא מפגש עם הקדושה ורגש.
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים