[ראיין: הרב מרדכי ציון]

ש: כיצד להתיחס לקיזוז הצפוי של 25% ברבנות הצבאית?

ת: זה רעיון רע מאוד. יש סך הכל רק 350 בקבע, והכוונה לקזז 75, מתוכם 60 הם משגיחי כשרות.

ש: אבל בכל היחידות "הרכות" מקזזים כן?

ת: בודאי שאם חייבים לקזז, יש לקזז. כלל גדול: אל תוציא יותר מכסף שיש לך. אבל הרבנות הצבאית אינה יחידה "רכה". בשעת חרום, משגיחי הכשרות גם משמשים בענין טיפול בחללים, שזה מעין פיקוח נפש. זכור שבמלחמת יום הכיפורים, היו לצערנו הרבה חללים, ולא ידעו איך לטפל בהם, באותם המקומות זה שבר את רוח הלוחמים והחליש אותם. ועקב זה, הוחלט אז למנות רבנים צבאיים לרוב.

ש: אבל סך הכל, מלחמה היא דבר נדיר, בעזרת ד'…

ת: כן .אבל גם כשרות היא פיקוח נפש. גם כך אין די משגיחי כשרות. יש בצה"ל הרבה חיילים דתיים, ועוד יותר חיילים מסורתיים שמקפידים על כשרות, לא יתכן שכל אלה יתחילו למעט באכילה, גם זה יפגע בכח הלחימה של צה"ל. לא על הלחם לבדו, יחיה האדם, אבל גם על הלחם. במיוחד לוחם צריך לחם…

ש: ואי אפשר לקחת חיילים מסדיר בתור משגיחי כשרות?

ת: לא. א. אינם מתאימים. ב. אינם רוצים על פי רוב. ג. צה"ל חסר חיילים ביחידות תומכות לחימה ולא מעוניין לשחררם להיות משגיחי כשרות. ועוד סיבות. צריך משגיחי כשרות בקבע. גם היום חסרים הרבה. וחס וחלילה שהמצב יחריף.

ש: סתם שאלה: זו כל ערכה של הרבנות הצבאית – כשרות?

ת: ודאי לא. תודעה יהודית היא חשובה מאוד, היא מרימה את המוראל הפנימי של החייל. כבר אמר נפוליאון: המוראל שוה פי שלוש מהנשק. לו ידוע איך הוא מדד, אך הוא צדק.בכל זאת אולי אפשר להתווכח שזו יחידה "רכה". אבל לא במה שקשור למזון. צה"ל צועד על קיבתו, והיא חייבת להיות כשרה.

ש: בכלל איך מצד אחד רוצים שחרדים ישרתו בצה"ל ומצד שני מחלישים את הכשרות?

ת: נכון!

ש: ובסיכום?

ת: צה"ל, הצבא הקדוש שלנו, חייב להיות כשר מאה אחוז, גם עבור הדתיים והמסורתיים, וגם מעצם היותו צבא יהודי, המשך של צבא דוד המלך וצבא החשמונאים. בזמנו, במלחמת השחרור, היה מחסור במצות בפסח. אמר השר הממונה על המזון: בצה"ל יאכלו לחם, הרי ממילא זה פיקוח נפש. אמר הרב הראשי לצה"ל, הג"ר שלמה גורן: בשום פנים ואופן! בצבא שלנו המשך החשמונאים יאכלו מצות! הוא לקח ג'יפ, פרץ לבית-חרושת למצות שהיה בשטח תפוס על ידי האויב, וחילק מצות לחיילים. הוא סיפר: על הג'יפים שפרצו לירושלים, ישבו חיילים ואכלו מצות! וכן בענייננו יש לתקן מיד. תורת ד' בפיך – מן המותר בפיך (שבת כח ב).