רגע לפני ישיבת הממשלה שתדון בהדחתה, היועצת המשפטית למנמשלה גלי בהרב מיארה שלחה הבוקר (שני) מכתב לשרי הממשלה בו התנגדה להליך הפיטורין ואמרה כי מדובר בתהליך לא חוקי. עוד ציינה כי לא תשתתף בישיבת הממשלה היום, כדי שלא לתת תוקף להליך הפסול.

"הממשלה מפטרת את התובעת הכללית במשפטו של ראש הממשלה באופן לא חוקי" נכתב. "הטענות שהעלה שר המשפטים מלמדות שהוא מחפש יועץ משפטי שיציית לממשלה ויכשיר עבורה הפרות דין כמו הימנעות מגיוס בני ישיבות, התערבות פוליטית בחקירות המשטרה ועוד".

לדבריה, "הצעת ההחלטה שמונחת לפני הממשלה מנוגדת לדין והיא תוצר של שיקולים זרים והליך פגום. בעקבות פרשת בר-און חברון ודו"ח ועדת שמגר, נקבעו בשנת 2000 כללים שנועדו למנוע ניצול לרעה של סמכות הממשלה למנות יועץ משפטי לממשלה ולפטרו. לאחר שהממשלה לא הצליחה להביא לסיום כהונת היועצת המשפטית לממשלה לפי הכללים שנקבעו, היא שינתה אותם בהליך בזק ופגום".

"בניגוד להמלצה המרכזית של ועדת שמגר בעניין סיום כהונה, הכללים החדשים מאפשרים לממשלה שליטה פוליטית מלאה ומוחלטת בהליך ובתוצאתו" הבהירה. "מעתה תוכל הממשלה להדיח כל יועץ משפטי לממשלה – התובע הכללי במדינה – בלי מנגנוני בקרה כלשהם ואף משיקולים זרים. למשל, כתגובה לכך שהיועץ המשפטי התריע מפני פעולות לא חוקיות, הורהעל חקירת שר, סירב להפסיק הליך פלילי נגד חבר ממשלה או כחלק מ'דיל פוליטי'".

עוד טענה גם כי "ההצעה מבקשת להחליף את תפיסת היסוד של הייעוץ המשפטי הציבורי בישראל שהוא ממלכתי, מקצועי וא-פוליטי, בתפיסה של נאמנות אישית לממשלה. לפי תפיסה זו עובדי הציבור נדרשים לציית לממשלה, עד כדי מתן יד להפרת חוק. במסגרת תפיסת הנאמנות האישית, הצעת ההחלטה אינה מייחסת כל משקל לשיתוף הפעולה השוטף והנרחב בין הייעוץ המשפטי לבין הממשלה בשלל עניינים המצויים בליבת המדיניות המוצהרת שלה. לעומת זאת, ההצעה מתמקדת במקרים שבהם הייעוץ המשפטי מילא את תפקידו כשומר סף והתריע מפני הפרות דין. מקרים אלה מוצגים באופן שגוי ומטעה כעילה לסיום הכהונה. המסר לעובדי השירות הציבורי – 'צייתו או שתודחו'".

"הממשלה שינתה את כללי סיום כהונת היועץ המשפטי בדיוק משום שלא הצליחה להדיח את היועצת המשפטית במסגרת הכללים שנועדו למנוע שימוש לרעה בסמכות ההדחה, כפי שנעשה כעת" סיכמה מיארה. "משמעות המהלך היא הפיכת מוסד היועץ המשפטי לממשלה על תפקידיו השונים – ייעוץ משפטי לממשלה ליישום מדיניותה בגבולות הדין, ראש התביעה הכללית וייצוג המדינה בערכאות – לתלוי בחסדי הדרג הפוליטי. זוהי פגיעה אנושה בשלטון החוק, בשוויון בפני החוק, בזכויות אדם וביכולת מערכת אכיפת החוק להתמודד עם שחיתות שלטונית. מדובר בהסרת אחת מהמגבלות הבודדות והמרכזיות על כוחה של הממשלה הקיימות בשיטת המשפט הישראלית".