בעקבות פניית כתבים לבית המשפט העליון. פרסם היום (רביעי) בית המשפט העליון את פסק הדין בנושא פיטורי ראש השב"כ. בית המשפט העליון קבע כי החלטת הממשלה לסיים את כהונת ראש השב"כ התקבלה בהליך לא תקין ובניגוד לדין. ההחלטה התקבלה ברוב של 2 נגד 1 כשהשופטים יצחק עמית ודפנה ברק ארז פסקו בעד ההחלטה והשופט נועם סולברג פסק נגדה.

בפסק נכתב כי הממשלה לא עמדה בחובתה להביא את סוגיית סיום כהונת ראש השב"כ לפני הוועדה המייעצת לעניין מינויים לתפקידים בכירים; כי ההחלטה התקבלה כאשר ראש הממשלה עמד בניגוד עניינים נוכח החקירות בעניינם של מקורביו.

כי ההחלטה התקבלה ללא תשתית עובדתית; וכן מבלי שהתקיים שימוע כדין לראש השב"כ. נוכח הודעת ראש השב"כ על כוונתו לסיים את כהונתו, נקבע כי בנסיבות העניין אין צורך במתן סעד מעשי.

סולברג על פיטורי רונן בר: "אל לנו להיענות לכך"

המשנה לנשיא נ' סולברג ציין, כי קיים מתח מובנה בין כפיפות שירות הביטחון הכללי למרות הממשלה וחובתו לממש את מדיניותה, לבין חובת השירות לפעול "באורח ממלכתי" בלבד, חובה אשר משמיעה מאליה מידה הולמת של עצמאות מקצועית הנתונה לראש השירות. מתח זה משתקף גם בהליך לפיטורי ראש השב"כ – מהלך אשר ברי כי מצוי בסמכותה הרחבה של הממשלה – אך נדרש כי יעשה בהליך תקין, סדור ומבוסס.

נועם סולברג | צילום: חיים גולדברג / פלאש 90

לשיטת סולברג, עקרונות אלה נובעים ישירות, באופן פשוט וברור, מהוראות חוק שב"כ ומכללי המשפט המינהלי. המשנה עמד על כך שהעקרונות האמורים היו רלבנטיים כל עוד ניצב לפני בית המשפט סכסוך קונקרטי. ברם, אין זה מצב הדברים כעת, שכן העתירות הפכו תיאורטיות; אבדה נפקותן המעשית. משכך, אין זה נדרש ואין זה נכון להכריע בהן בכל זאת; אף לא להרחיב בדברים על אודותיהן.

סולברג פסק: "כך בכלל, בהתאם לכללי המשפט הציבורי; וכך ביתר שאת בהליך הנוכחי, אשר פורט על מחלוקות עמוקות בחברה הישראלית. לדברי המשנה, גם כאשר מנסים לגרור אותנו, השופטים, לזירה הציבורית והפוליטית – כל עוד אין צורך מעשי-מיידי בהכרעתנו, אל לנו להיענות לכך. זאת, נוכח עקרון הפרדת הרשויות, כמו גם חשיבות אמון הציבור בבית המשפט. בעת הזו, בהביטנו נכוֹחה אל פני המציאות הישראלית, עקרונות אלה הם שצריכים לעמוד לנגד עינינו כל העת, ולהנחות את דרכנו; בל נסור מהם ימין ושמאל"

נתניהו ימנה הערב ראש שב"כ חדש?

המשמעות המיידית של פרסום הפסק, מכיוון  שרונן בר הודיע שיתפטר ב-15.6, ראש הממשלה יוכל מהערב להודיע על ראש השב״כ הבא. נזכיר כי רונן בר פוטר על ידי ראש הממשלה, בהחלטה של הממשלה פה אחד. ארגוני שמאל עתרו לבג"צ נגד הפיטורים, והיועמ"שית גלי בהרב-מיארה שוב תמכה בצד שנגד הממשלה.

נתניהו | צילום: מריים אלסטר/ פלאש 90

במהלך העתירה הגיש בר תצהיר לבג"צ בו טען כי נתניהו דרש ממנו להתפטר רק בעקבות חקירת קאטרגייט, נתניהו הגיש תצהיר משלו המלמד כי בר נכשל ב-7.10 וסתר את טענותיו של בר לפיהם דרש לדחות או לבטל את עדותו בבית המשפט.

בערב יום הזיכרון (28 באפריל) הודיע בר על התפטרותו וקבע את התאריך ל-15 ביוני, כדי לתת זמן חפיפה מספיק למחליפו, ובתגובה החליטה הממשלה על ביטול פיטוריו, כדי למנוע מבג"צ לפסוק בסוגיה – שהתייתרה.